עולי רגל ממרומי החברה

עמוד:398

עולי רגל ממרומי החברה העלייה לרגל תרמה להתפתחותה הכלכלית המואצת של ירושלים . התרומות העצומות של זהב , אבנים טובות ושכיות חמדה למקומות הקדושים , ובעיקר תרומות נכסים וכסף לכנסיות העיר ולמנזריה העיקריים , חוללו שינוי באופיה של העיר , שהפכה במהרה מעיר שולית , בפאתי פרובינקיה רומית , למטרופולין שוקקת , משופעת בכל טוב " . הקיסר קונסטנטינוס ואמו הלנה במאה הד , ' אודוקיה במאה הה' ויוסטיניאנוס במאה הו , ' לא זו בלבד שהשפיעו מעושרם על העיר , אלא אף שימשו מופת ודוגמה לשורה שלמה של אצילים נדיבים , ובמיוחד של מטרונות ממרומי החברה הרומית . אנשי מעמד אלו עלו לרגל מתוך אדיקות אישית , ועם זאת היה לשליחותם מעמד ציבורי , שהעניק צידוק ויוקרה למקומות הקדושים ולעלייה לרגל אליהם גם יחד , ותרם אגב כך לעיצוב אופים . כאן יש לציין כי אף שהעלייה לרגל היתה תופעה עממית ביסודה , ובעלת ממדים גדולים מאד , הרי המקורות מבליטים בהכרח את העילית הצליינית , שבחלקה בחרה בסופו של דבר להפוך לנזורה ולהשתקע בארץ . המדובר באצולה מעמדית ואינטלקטואלית , שהעלייה לרגל היתה לגביה שלב בשינוי מוחלט של דרך החיים . לאחר ועידת ניקיאה ( 325 ) באה לירושלים הלנה , אמו של הקיסר קונסטנטינוס " , וביקורה שימש ביטוי למדיניות אימפריאלית כוללת כלפי ירושלים והמקומות הקדושים בכלל . אולי בשל רום מעמדה ואולי בשל האופי הפילנתרופי שנשא ביקור זה , היא נחשבה באגדה לצליינית הנוצרית הראשונה , ונעשתה מקור השראה לעולי רגל , ובמיוחד לעולות לרגל , במאות השנים הבאות . כעשור לאחר הביקור החלה נרקמת סביבו האגדה על מציאת הצלב , וגם בכך יש לראות ביטוי לרושם שהוא הותיר " . בעקבות הדוגמה של הלנה הגיעו לארץ במהלך המאה הד , ' ובמיוחד בשילהי המאה , בימי שלטונו של הקיסר תיאודוסיוס הראשון , ( 395-379 ) אצילות נדבניות מפורסמות , כולן עולות רגל 29 י' גייגר ' , התפשטות הנצרות בארץ ישראל מראשיתה עד ימי יוליאנוס _, ' ברס ואחרים , ארץ ישראל , עמ' ; 231 הירשפלד , מנזרי מדבר יהודה , עמ' ; 200-196 פטריך , נזירות , עמ' . 149-147 32 על הביקור ראה סיכומו של הנט , שם , עמ' , 49-28 ושם ביבליוגראפיה . " על האגדה של מציאת הצלב ראה : סוזומנוס 17 , 1 , _vn , _« £ , ( עמודות ;( 122-113 לעדר , ירושלים כמוקד של עימות , עמ' ; 26-5 הנט , צליינות , עמ' . 49-38 ראה גס : דריוורס , הלנה ; וכן א' לימור , 'קדושה נוצרית , סמכות יהודית , ' קתדרה , 80 ( תשנ " ו , ( עמ' Holy CrosswasFound , Stockholm \ 99 l S . Borgehammar , How the . 43-34 30 למשל , במנזר _מרטיריוס במעלה אדומים : י' מגן וח' היזמי ' , מנזר מארטיריוס במעלה אדומים , ' קדמוניות , יח ( תשמ"ו , ( עמ' 31 . 79-78 רא , _& , 7 :, 7 _צל _»" _ח ,. ע . _/* 4- / 2 _» ' 0 מהתגברות תנועת עולי הרגל . 29 המנזרים היו פזורים במרחקים קבועים זה מזה , ובחפירות ארכיאולוגיות נתגלו באחדים מהם אכסניות גדולות . חשוב לציין כי נזירות ארץ הקודש והעלייה לרגל אליה היו כרוכות זו בזו לא רק מן הבחינות המעשיות : שתיהן הושתתו על אידיאל דתי , הקשור בהחלטה להיפרד מעולם אחד , שבו שוררים שיגרה וחומרנות , ולהיכנס לעולם אחר , המשיק אל הקדושה והמקנה הרגשת סיפוק והגשמה עצמית למצטרפים אליו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר