|
|
עמוד:396
ובמקומותיה הקדושים את המשמעות הראשונית שתינתן להם בדורות הבאים : הארץ היא ארץ המקרא , והביקור בה מועיל להבנת כתבי הקודש . אלא שכל אלה אינם אלא סנוניות ראשונות , הזרם המתגבר של עולי הרגל עתיד היה להגיע לירושלים רק לאחר הפיכתה לעיר נוצרית , משעה שהיא באה תחת שלטונו של קונסטנטינוס . עדות לממדיה העצומים של התופעה " ניתן להסיק מן הבנייה המואצת של הכנסיות בירושלים , מאופין של כנסיות אלו וכן מהתגבשות שירותים שונים לרווחתם של עולי הרגל : ? אך יותר מכל ניתן ללמוד על כך מעדויות ישירות של עולי הרגל עצמם . כך , אגריה , בתארה את חג חנוכת כנסיית האנסטסיס , כותבת : בבוא ימי החנוכה הללו , חוגגים שמונה ימים . ימים רבים קודם לכן מתחיל להיאסף מכל עבר המון נזירים ומסתגפים ( aputactites ) לא רק מן הפרובינקיות השונות , דהיינו ממסופוטאמיה , מסוריה , ממצרים ומתני , ששם יש נזירים רבים , אלא גם מכל המקומות והפרובינקיות השונות . כי אין איש שאינו שם פעמיו ביום הזה לירושלים לכבוד השמחה הגדולה והיום המכובד . אף הדיוטות , הן גברים הן נשים מכל הפרובינקיות , נאספים בימים אלה לירושלים בנפש מאמינה לכבוד היום הקדוש . בישופים , ככל שמועט מספרם , יש בירושלים בימים אלה למעלה מארבעים או חמישים , ועמם באים רבים מאנשי הכהונה שלהם . ומה אאריך ? לחטא גדול מאוד יחשוב לו זאת מי אשר לא ישתתף בימי חג שכאלה , אלא אם כן מנע בעדו צורך המעכב אדם ממטרה טובה . עולי רגל אלו באו ממקומות רבים ושונים והם דיברו בלשונות שונות , עובדה שדרשה מרשויות העיר התארגנות מיוחדת כדי לטפל בהם . _ ומאחר שבאותה פרובינקיה יודע חלק מן העם הן יוונית הן סורית , ואילו חלקו רק יוונית וחלקו רק סורית , ומאחר שהבישוף , _אף על פי שיודע הוא סורית , מדבר תמיד יוונית ולעולם לא סורית , על כן עומד תמיד פךסביטר , וכשהבישוף מדבר יוונית הוא מתרגם לסורית , כדי שיבינו הכל את ההסברים ... ואשר לכל הלטינים שבכאן , אלה שאינם יודעים לא סורית ולא יוונית , לבל "עצבו , מסבירים אף להם את הדברים , כי יש אחים ואחיות שיודעים יוונית ולטינית המסבירים להם בלטינית " . ספרי הליטורגיה של כנסיית ירושלים , שהגיעו אלינו בתרגומיהם הארמני והגיאורגי , מוסיפים לגיוון זה של השפות שדוברו בעיר . העלייה לרגל הפכה את ירושלים , אפוא , לעיר קוסמופוליטית . הכנסיות הקונסטנטיניות , וכנסיית הקבר באופן מיוחד , נבנו מלכתחילה כרי לקדם את פני עולי הרגל . נבנתה בהן חצר קדמית מוקפת סטווים ( atrium ) גדולה מאוד , שנועדה להכיל את המוני הבאים ולאפשר להם להכין עצמם לקראת החוויה שנכונה להם בפנים . כאן נעשה המעבר מחול 17 קשה להעריך במספרים את ממדי התופעה . יש לציין כי הפריחה המיוחדת של העלייה לרגל בתקופה זו מוסברת גם בשינויים המפליגים שחלו באימפריה הרומית באותה עת . בתקופות של שינוי חכרתי מואץ נוטה העלייה לרגל להתגבר : טרנר , דראמות , עמ' " . 172 אגריה = ) מסע אגריה " . 49 , ( שם , 0 . 47 ב רנו , הקודקס הארמני ; הלוח הגיאורגי , . 34
|
|