|
|
עמוד:342
תיאור ירושלים במפת מידבא ( ראה איור בעמ' ( 445 מפת הפסיפס שהתגלתה בכנסייה עתיקה בחלק הצפוני של העיר מידבא , היא מקור גראפי עיקרי לשחזור ערי ארץ ישראל בתקופה הביזאנטית . 215 המחקר החשוב ביותר על המפה ועל משמעותה כמקור לגיאוגראפיה ההיסטורית של ארץ ישראל הוא עדיין חיבורו של מ' אבי יונה , מראשית שנות 212 ג' ברקאי , 'חפירות כתף הינום בירושלים , ' קדמוניות , יז , 68 ( תשמ"ה _, ( עמ' 213 . 97-94 על הזיהוי עם השרידים בגבעת רם ראה : אבי יונה ( לעיל , הערה ;( 206 מיליק _, הטופוגרפיה , עמ' . 141-135 214 ר ' אבנר , 'ירושלים , מר אליאס , ' חדשות ארכיאולוגיות , ק ( תשנ"ד , ( עמ' . 79-77 215 נסיבות גילויה של המפה לוטות בערפל , ראה על כך : פיצ ' ירילו , כנסיות מידבא , עמ' , 95-76 ושם מראי מקום . הפרסום הראשון נעשה בידי הדיאקון היווני ק ליאופס קיקילידיס , ספרן הפטריארכיה היוונית בירושלים , אשר העתיק את המפה בסוף שנת 1896 _ופירסמה ביוונית במארס . 1897 הנזירים היוונים שהתיישבו במקום באמצע שנות השמונים של המאה הי"ט גרמו לכנסייה נזקים קשים . שוד אבני הכנסייה וקפלה שבנו על הפינה הצפונית מערבית שלה תועדו בידי שומכר בשנת . 1891 בניית הכנסייה החדשה במקום הוסיפה על הנזקים . יחד עם זאת , נראה כי ' הסיפור האמיתי על גילוי הפסיפס' והעצמת בורותם מירושלים , הינו מגמתי ביותר . ראה גם : דונר , מדריך למפת מידבא . במשך שנים רבות התבססו החוקרים על הציורים המדויקים ( ב 10 לוחות ) אשר העתיקו ופירסמו האדריכל פ' פלמר והחוקר ה' גותה מטעם המכון הגרמני לחקר _pK ישראל : . 1905 Guthe , Die Mosaikkarte von Madaba , Leipzig p . Palmer & H . העבודה המצוינת זכתה להערצת הכלל , אך בכל זאת נמנע מן החוקרים לצייר בדייקנות את כל מאות אלפי האבנים של הפסיפס . בשנות השישים של המאה הנוכחית נעשתה פעולה של שימור , ניקוי , תיעוד וצילום בידי החוקרים הגרמנים ה' דונר וה' קיפרס והמשחזר ה' ברנדט : ; zdpv , 83 ( 1967 ) , pp . 1-33 der Mosaikkarte von Madaba : Vorbericht' _, Cuppers , 'Die Restauration und Konservierung h . Donner & H . וכן : דונר קיפרס , מפת מידבא . העתק של הפסיפס בגודל טבעי מוצג עכשיו באוספי המכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת גטינגן כגרמניה . ראה : tingen ' , Antike Welt , 23 ( 1992 ) , pp . 287-296 Archaologischen Instituts der Universitat Got- Madaba und ihre Kopie in der Sammlung des R . Warland , 'Die Mosaikkarte von ואדישותם של היוונים לנכסי התרבות ( עניין שבאופנה בספרות המאה הי"ט , ( כפי שציטט קלרמון גאנו ממכתבו של האב הפרנציסקאני פול דה סנט אניאן בגבעה של כתף הינום , מדרום מערב להר ציון ( על אם הדרך העולה מבית לחם לכיוון שער העיר המערבי , ( התגלו שרידים מעטים של כנסייה גדולה . אורך אולם הכנסייה ( עם הנארתקס ) היה כ 54 מ' ורוחבו כ 25 מ . ' נמצאו כאן שרידים של רצפות פסיפס ופיסות גזורות של שיש צבעוני של ריצוף , או ציפויי קירות , בטכניקה של אופוס סקטילה . החופר מייחס לכאן מבנים נוספים מתקופה זו , שהתגלו בעבר ממערב לכנסייה , ומניח שהיו חלק ממנזר גדול . לדעתו יש לזהות במקום את כנסיית גיאורגיוס הקדוש 'שמחוץ לעיר , ' הנזכר בפרשת הכיבוש הפרסי . זיהוי זה עדיף על פני הזיהוי הקודם עם השרידים המרוחקים מן העיר שהתגלו בגבעת רם . המרחב שבין ירושלים ובית לחם היה עשיר בשרידים מן התקופה הביזאנטית . בין האחרונים היה גם המנזר החשוב של 'קתיסמה , ' מקום המנוחה של מרים , שזוהה לאחרונה נכונה ליד מנזר מר אליאס \ ומימצאים רבים נוספים של מבנים , כנסיות , קברים ושרידי חקלאות . מימצאים אלה חורגים מתחום הסקירה הנוכחית .
|
|