|
|
עמוד:308
העיר ומספר על בניית קמרונות ענקיים לתמיכת מכלול הכנסייה , שהושתת בעיקר על הסלע , אך חלקו הדרומי המזרחי נבנה על גבי תמיכות שכאילו נשאו את הכנסייה באוויר ( איור . ( 17 מערכת של שישה קמרונות ענקיים , היוצרים יחד חלל שמידותיו 16-9 . 6 x 31 מ , ' נחשפה בדרום מזרח המכלול . הקירות בנויים מאבני גוויל מצופות בטיח , או בנדבכים של אבן ולבנים לסירוגין . שיטת בנייה זו אופיינית לקונסטנטינופוליס ומרכזים ביזאנטיים אחרים ( איור "" , ( 18 אך נדירה בירושלים , ועל כן אפשר להסיק כי הובאה לכאן על ידי בנאים ששלח הקיסר מן הבירה . הקמרונות טויחו בטיח עמיד למים ושימשו כמאגר מים גדול . כתובת יוונית מונומנטאלית , שכוירה בטיח במרומי הקיר ( כ 8 מ' מעל הרצפה , ( מספרת כי עבודת הבנייה נעשתה בנדיבותו של הקיסר יוסטיניאנוס ובהשגחתו של אב המנזר קונסטנטינוס . התאריך הנזכר , השנה ה 13 _לאינךיקטיו , מורה על כך שהכתובת נקבעה בשנת 534 / 5 או , סביר יותר , בשנת 549 / 50 לספירה . " תיאור הכנסייה בידי פרוקופיוס לוקה בהגזמות ריטוריות המאפיינות סוג ספרותי זה של שבחי הקיסרים , אבל מן הפירוט 109 ראה , למשל : מאנגו ( לעיל , הערה , ( 61 עמ' . 20-11 " ° אביגד , העיר העליונה , וכן להלן , איזק , עמ' . 385-384 איור . 17 קמרונות המסר של כנסיית הניאה שם , איור 282
|
|