|
|
עמוד:285
גידולה ותחומיה של ירושלים הביזאנטית — החומות והשערים בתקופה הביזאנטית הגיעה ירושלים לשיא גודלה בשטח , ואולי אף במספר התושבים , בכל תולדותיה , עד הרבע השני של המאה העשרים . סביר להניח כי בתקופה זו מנתה העיר למעלה מ 50 , 000 תושבים . מן הגרעין של איליה קפיטולינה _, שהיה מקביל בשטחו , בקירוב , לעיר העתיקה של ימינו , צמחה העיר בהדרגה לכל העברים . חומות ירושלים בתקופה הביזאנטית הן אותן החומות שנבנו בסוף התקופה הרומית , והמשיכו לשמש לאורך כל התקופה , עד ימי הביניים . רק בצד דרום נבנתה מחדש החומה המרחיבה מימי בית שני . אלא שחומות העיר שוב לא הציבו גבול להתפשטות העירונית , והעיר התרחבה לכל עבר בבניית רובעי מגורים , מבני ציבור , כנסיות ומנזרים , אל מחוץ לתחומי החומות . תופעה זו מוכרת היטב גם ממקומות אחרים . 31 בשלושה צדדים — במערב , בצפון ובמזרח — השתרעו פרברים חיצוניים לעיר , ואילו בדרום נבנתה חומה חדשה , שהעתיקה את גבול העיר כלפי דרום על התווי של 'החומה הראשונה' מימי הבית . על מהלכן של החומות במזרח , בצפון ובמערב אפשר ללמוד הן מן המקורות הן מן המימצא , אם כי אלה ואלה מועטים ומקוטעים . אוכריוס , באמצע המאה הה , ' מספר על שלושת שערי העיר העיקריים במערב , בצפון ובמזרח . אין ספק כי ב'שער המערבי' כוונתו לשער דוד ( Porta David ) או שער מגדל דוד , ( David Porta Turris ) שמקומו היה באוכף בין הגבעה הדרומית מערבית והגבעה הצפונית מערבית , ממזרח לשער יפו של ימינו . השער הצפוני הוא שער ניאפוליס , ( Porta Neapoiitana ) העתיד להיקרא , עם השלמת בניית כנסיית סטפאנוס הקדוש מחוץ לעיר , בשנת 460 לספירה בשם 'שער סטפאנוס הקדוש' _nvn , ( Porta Sancti stephani ) שער שכם . השער המזרחי הוא מבנה השער הקדום , שטרם התגלה , באיזור שער האריות בזמננו , אשר נמצא ליד כנסיית הפרובאטיקה _, והוא הקרוי שער בנימין בפי תאודוסיוס או שער הפרובאטיקה בתיאורים של כיבוש ירושלים בידי הפרסים . בסוף המאה הז , ' בתקופה המוסלמית הקדומה , מביא אדמנאנוס מפי ארקול ף תיאור של חומות העיר ושעריה : ובהיקף הגדול של חומותיה מנה ארקולף שמונים וארבעה מגדלים ופעמיים כפול שלושה שערים , ואשר סדרם בהיקף העיר הינו כדלקמן : שער דוד ( Porta David ) בצד המערבי של הר ציון נמנה ראשון . שני הוא השער בשדה הכובס , ( Porta Villae Fullonis ) שלישי שער סטפאנוס הקדוש להערכה שונה ראה : מ' ברושי , 'מנין תושביה של ירושלים הקדומה , ' מ' ברושי ( עורך , ( בין חרמון לסיני — יד לאמנון , ירושלים , 1977 עמ ' . 74-65 לדעת ברושי היתה אוכלוסיית העיר ערב חורבן בית שני גדולה מאשר במאה הר לסה"נ ( לפי חישובו , 82 , 500 לעומת . ( 53 , 250 אלא שברושי התייחס בעיקר לשטחים שהוקפו בחומות , ואילו העיר הביזאנטית , הרחיבה הרבה מעבר לקו חומותיה . השווה , למשל , את התפתחותה של בית שאן הביזאנטית מעבר לחומות : י' צפריר וג' פרסטר , ' מסקיתופוליס לביסאן : שינויים בתפיסת העיור של בית שאן בתקופה הביזנטית והערבית , ' קתדרה , 64 , ( 1992 ) עמ ' " . 30-3 אוכריוס , תיאור ירושלים , 5 ( עמ ' " . ( 237 תיאודוסיוס 1 , ( עמ' . ( 115 השם 'שער הפרובאטיקה' נזכר בחלק מכתבי היד המתארים את הכיבוש הפרסי בשנת , 614 כשער ממנו יצא הפטריארך זכריה לגלות , לכיוון הר הזיתים ; גאריט , כיבוש ירושלים נוסח גיאורגי , , 10 _, xin עמ' 34 ( תרגום , עמ' ;( 23 גאריט , כיבוש ירושלים נוסח ערבי , ) , 10 XI I 1 כ"י סיני 428 , csco , 428 = עמ' , 24 כ"י סיני = 520 שם , עמ' . ( 77 אבל אין להוציא מכלל חשבון ששם זה נעשה שגור רק בתקופה המוסלמית הקדומה . וראה גם להלן , עמ ' . 313-311
|
|