|
|
עמוד:284
המקורות הארכיאולוגיים — סקרים וח _& ירות בניגוד לתקופה הקודמת , שאינה משופעת בשרידים ארכיאולוגיים ( לעיל , עמ' , ( 117-116 מצויים שרידים מרובים מן התקופה הביזאנטית . כמעט שלא נערכה חפירה בירושלים אשר לא העלתה מימצאים מן התקופה הנידונה . בתוך העיר העתיקה פנימה נמצאו מימצאים חשובים בחפירות הרובע היהודי , חפירות הכותל , החפירות באיזור המוריסטאן ובכנסיית הקבר , איזור כנסיית סנטה אנה , מצודת ירושלים והרובע הארמני , וברחובות שונים בעיר . בהיקף העיר מחוץ לחומות התגלו שרידים מכל עבר : ליד החומה הצפונית ושער שכם , מחוץ לשער יפו , באיזור הר ציון ומורדותיו , וכן בהיקף הרחב : באיזור החומה השלישית מצפון , גת שמנים והר הזיתים , כתף הינום וגיא בן הינום , וכר . מימצא החפירות אינו מפורט כאן , מכיוון שהוא ייזכר הרבה בגוף הפרק . הכתובות שהתגלו בירושלים הן ברובן הגדול כתובות קבורה , שאינן מלמדות הרבה , אבל מצויות גם כתובות הקדשה , כגון כתובת הייסוד של כנסיית הניאה וכנסיות נוספות , שיש בהן ערך רב ללימוד הטופוגראפית והבניינים של העיר ירושלים . 26 ראה ו אבי יונה , מפת מידבא , וראה הדיון להלן , עמ' . 351-342 ; Campaign 1986 ' , LA , 60 ( 1986 ) , pp . 341-351 Stephen at Umm er-Rassas , Castron Mefaa , First M . Piccirillo & T . Attiyat , 'The Complex of Saint 27 פיצ'ירילו , כנסיות מידבא , עמ' , 306-272 ובמיוחד during the AbbasidPeriod ( 132 A . H . / 750 A . D .- M . A . al-Bakhit & R . Schick ( eds . ) , B 1 'W al Sham in the Early Abbasid Period , 132-198 / 750-813 ' , 'Christianity in the Patriarchate of Jerusalem , 451 A . H . _/ 1059 A . D . ) , Amman 1991 , pp . 63-80 ובמיוחד עמ' . 80-75 28 ראה סיכום וביבליוגראפיה של החפירות והמימצאים העיקריים אצל גבע , ירושלים , וכן הסקירות של ב' עמ' . ( 179 , by n . Duval di Santo Stefano , Jerusalem 1994 ( esp . pp . 177- al-rasas — May / a ' ah . 1 : Gli scavi del complesso M . Piccirillo & E . Alliata , Umm ; 299-296 וראה גם 1 ב' רחמילביץ ' , המסגרת הטופוגראפית של פסיפס סטפנוס הקדוש באום א מזר , י' שילה , נ' אביגד , מ' אבי יונה _, ד' בהט , שם , עמ' 730-611 במיוחד עמ' . 711-680 על ניתוח המימצא הקראמי של חפירות ירושלים ומסקנות כרונולוגיות הנובעות ממנו ראה : מגנס , הקראמיקה רסס ותרומתה להבנת פסיפסי הערים בעבר הירדן' ( עבודת מ"א , לא הופיעה בדפוס , ( האוניברסיטה העברית , ירושלים . 1991 על תיארוך הפסיפס לשנת , 719 בניגוד להצעת החופר , ראה : R . Schick , מירושלים . 29 על הכתובות , ומראי המקומות " ראה להלן , איוק _, עמ' . 389-383 כי זיהויים אלה אינם מקובלים על הכל . ( כאמור , החשוב מבין תיאורי ירושלים באמנות הוא ציור ירושלים במפת הפסיפס ממידבא , אשר יתואר בפירוט בהמשך פרק זה " . תיאור נוסף של ירושלים מופיע על גבי הפסיפס מאם אל רסס , בעבר הירדן , מראשית המאה הח 27 . ' ציור זה לא רק שהוא מאוחר בהרבה לתקופה הנידונה כאן , אלא שהוא תיאור סכימאטי וקונוונציונאלי , אף כי באיכות מעולה , של עיר מוקפת חומות , מבלי שיהיו לה סימני זיהוי מיוחדים להוציא הכתובת הנושאת את תארה , 'העיר הקדושה . '
|
|