|
עמוד:279
עדות אחרות מלבד קבוצות התושבים והעדות שנמנו לעיל , הגיעו לירושלים עולי רגל רבים גם מן המזרח , אבל איננו יכולים להצביע על התיישבות קבע או קהילות של בני מדינות אלו בעיר . רבים מעולי הרגל שהגיעו לארץ הקודש המשיכו למצרים , מעוז הנזירות , או שהגיעו לארץ דרך מצרים . מצד שני , מצרים רבים עלו לרגל לירושלים , ואנו שומעים על קבוצות גדולות במיוחד שהגיעו לרגל חג _n Encaenia ( חנוכת הכנסיות 106 . ( בין העולים לרגל ממצרים נמנו גם ראשי הנצרות והפטריארכים של אלכסנדריה , כגון קירילוס , שחנך את המרטיריון של סטפאנוס , ואוסטוכיוס . קשרים מיוחדים נרקמו בין נזירי מצרים ונזירי מדבר יהודה , ומצרים לא מעטים נמנו על יושבי מנזרים אלה , הסמוכים לירושלים . ידי הקדושים קירוס ויוהנס ראה : G , 87 / 3 , 001 . Sophronius , . ( 3597 Miracula SS . Cyri el Iohannis , 46 (/ על שהותו של הנזיר הסופר _אנסטאסיוס _, שבא 104 צפריר , שערי ירושלים , עמ' . 155-147 ובמיוחד עמ' . 152 105 _bxw-yiK , בתקופה המוסלמית הראשונה ( לעיל , הערה , ( 103 עמ' 106 . 362 תיאודורוס מפטרה חיי תיאורוסיוס עמ' , , ; 39 מאלכסנדריה לירושלים בטרם עבר לסיני ( אמנם לא ברור אם היה מצרי במוצאו , ( זמן מה לאחר הכיבוש ( col . 413 d MenoiogiumBasiU , 20 Aug . ( PG , m ,: _T \ _vr \ , '' _^ m . ( PL , 73 , cols . 680-681 _/> g , 87 / 3 , col . 3712 ;) , 7 nya ,, 7 7 " na pi , _ovrnDio וראה גם ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ' . 897-896 על 'האחים הגבוהים' — י על ביקור קירילוס . ( 77 , col . 341 Cyriiius Alex ., Epistula 70 ( PG , על אוסטוכיוס : קירילוס מסקיתופוליס , חיי סבא , 90 ( עמ' . ( 198 8 מראשי הנזירים המצריים — שנמלטו לירושלים בסוף המאה הד' ( ומשם המשיכו לבית שאן , ( ראה : סוזומנוס , ) , 1 . vn 13 , _//^ עמ . ( 366 ' עלפוסידוניוס מתבי _, שישב בבית לחם , ראה : פלאדיוס , 36 ( עמ' . ( 106 על נזיר מטבנסיס שנרפא מעוורונו בשילוח על ' ° ראה , למשל : קירילוס מסקיתופוליס , חיי אותימיוס 24 , 21 , 19 ( עמ' . ( 36 , 34 , 30 ממצרים באו , לאחר שהות במנזרים שם , גם הפטריארכים לעתיד , מרטיריוס ואליאס , שם , 32 ( עמ' ( 51 אף שבמקורם לא היתה חומת אודוקיה קיימת , והחומה היתה בנויה בקו שבו נבנתה לימים החומה התורכית . המדרון שעל גביו קובע גיל את שכונת הסמריטיקה תלול ביותר וקשה למגורים , ובחפירות עיר דוד לא התגלו בו כל שרידים מן התקופה המבוקשת . גיל שותף לדעה כי מדובר בכנסייה של שומרונית , ובשכונה הקרויה על שם האשה השומרונית שדיברה עם ישו . באר המיוחסת לאשה זו נזכרת בירושלים על ידי מחבר ערבי , אלהראוי , מראשית המאה הי"ג . 105 השערה זו , שהיתה בירושלים כנסייה מוקדשת לאשה השומרונית ( ואולי נשמרו בה שרידי עצמות של אשד , זו , ( היא סבירה ; אבל שתיקת המקורות הנוצריים האחרים , במיוחד הלוחות הליטורגיים , המונים את כנסיות ירושלים השונות אך אינם מזכירים מקום קודש זה במפורש , מעוררת תמיהה . לפיכך , אץ לפסול כליל את האפשרות כי לא כנסייה של שומרונית נזכרה ברשימת איסוף החללים , אלא בית כנסת של שומרונים . רבים הקשיים בזיהוי שכונה של שומרונים בירושלים . אבל דומה כי אין זה בלתי סביר להניח שאמנם התגוררה בירושלים קהילה קטנה של שומרונים . אלה התרכזו בשכונה המרוחקת יחסית ממרכז העיר והיה להם בית כנסת משלהם . אם הנחה זו נכונה ( והדברים לפי שעה רחוקים מהוכחה , ( אפשר להסביר את קיומה של קהילה זו בעיר השנואה עליהם בטעמים של קיום ופרנסה .
|
|