|
|
עמוד:277
ידיעות ספורות מרמזות על קיומם של שומרונים בירושלים , ואף אלה מוטלות בספק . ההנחה שהיו שומרונים בירושלים מנוגדת לכאורה להיגיון ההסטורי ; שהרי לא היתה עיר שנואה על השומרונים יותר מירושלים , צרתה ההיסטורית של בירתם שכם ומקום קודשם בהר גריזים . אך חוסר ההיגיון השומרונים הזה עדיין איננו מבטל את האפשרות שאכן ישבה קהילה שומרונית קטנה בעיר השנואה ומצאה בה את פרנסתה , ואין אנו פטורים מחובת הבדיקה . פעם אחת נזכרים השומרונים בביוגראפיה של הנזיר סבא , במכתב ששלחו הנזירים סבא וסביבתו , ' קתדרה , 40 ( תשמ"וא עמ' . 26-25 ן צ' ברס , 'הכיבוש הפרסי ושלהי השלטון הביזאנטי , ' ברס וארורים , ארץ ישראל , עמ' . 349-300 " ספראי , לעיל , עמ' ; 258-251 א' גרוסמן ' , מקומה של ירושלים בספרות האפוקאליפטית היהודית , ' פראור , התקופה המוסלמית הקדומה , עמ' . 248-236 מידת ההשתתפות של היהודים בפרשת כיבוש ירושלים וטבח הנוצרים בה היא סלע מחלוקת במחקר " . הדעת נותנת כי המקורות הנוצריים העוינים מגזימים מאוד במידת השותפות של היהודים בהרג , אבל אין סיבה להניח כי היהודים נמנעו מליטול חלק בנקמה בנוצרים . מקורותינו מספרים על תקוות יהודיות גדולות בדבר החזרת העיר לידיהם " , תקוות שנכזבו עד מהרה . קשה להעריך את מצבה של קהילת ירושלים היהודית בעת המצור הפרסי , במיוחד נוכח החשדות המוצדקים של הנוצרים כי היהודים מפללים לניצחון הפרסים . קשה עוד יותר לתאר מה עבר על יהודי העיר לאחר כיבושה מחדש בימי הראקליוס , כשהותר דמם של היהודים . קשה להעלות על הדעת כי קהילת היהודים בירושלים לא נפגעה , אם לא הוכחדה כליל , בתקופה סוערת זו . לתקופה זו ייחסו מזר ובן דב את הבתים בסביבות הר הבית שעל משקופיהם היו מצוירות מנורות ( ראה לעיל . ( המחברים הניחו כי אולי התיישבו היהודים במקום , סמוך לפינה הדרומית המערבית של הר הבית , לא רחוק מן הכותל המערבי , לאחר הניצחון הפרסי . הקושי בהנחה זו הוא ברור ו כיצד יתירו הנוצרים ליהודים להמשיך ולשבת בבית הנושא את סמל המנורה , שנלקח בכוח מידי נוצרים זמן מועט קודם לכן ? לחלופין העלו המחברים אפשרות אחרת , כי מדובר באירוע שחל יותר מעשרים שנה לאחר מכן — הרשות שנתנו הערבים למספר מוגבל של משפחות יהודים להתיישב בירושלים ולקבוע את שכונתם סמוך להר הבית . דומה כי השערה זו היא הנוחה והסבירה מבין השתים , ודומה שהיא משכנעת יותר מן האפשרות שצוינה למעלה , שעל פיה נקנו הבתים בידי יהודים בתקופה שלפני הכיבוש הפרסי . ניסיון לסכם את מצב הקהילה היהודית של ירושלים במהלך התקופה הביזאנטית מראה כי היתה זו תקופה סוערת שאופיינה באי יציבות . התיישבות של יהודים בירושלים , יותר משנעשתה בעזרת החוק , היתה תוצאה של היאחזות עיקשת ודבקות בעיר הקודש . משהופקע בית הכנסת בציון מידי היהודים בראשית התקופה ועד שהתיישבו היהודים סמוך להר הבית באחרית התקופה , אין לנו ידיעות היכן התרכזו היהודים בירושלים . יש להניח כי התרחקו ממקומות הקודש הנוצריים וממסלולי התהלוכה של הצליינים , אזורים שהיתה בהם סכנה של פרעות לפרקים . ראוי לחפש את שכונת היהודים באחד מן הפרברים , בצפון העיר או בדרומה .
|
|