|
|
עמוד:256
המפנה במדיניות הפרסית וגירוש היהודים מן העיר אחרי המפלה בצור חלה תפנית בעמדת השלטון הפרסי כלפי היהודים . ב'ספר זרובבל' מתפרשת תפנית זו כחלק מתהליך הגאולה שבו נהרג נחמיה בן חושיאל _, משיח בן יוסף ' , ושישה עשר צדיקים נהרגו עמו ויגלו את ישראל למדבר . ' המקורות הנוצריים מסבירים באופנים שונים את המפנה בעמדת הפרסית . הכרוניקה הסורית האנונימית מוסרת כי היהודים הבטיחו למפקד הפרסי אוצרות גדולים , שהיו טמונים מתחת לכנסיית הקבר , וכשלא נתגלה כל אוצר שינה את עמדתו כלפי היהודים . אולם מן המקורות הקרובים בזמן למעשים נראה שהשינוי לא נבע משינוי בעמדת הפיקוד המקומי בלבד , אלא משינוי מדיניות שהתגבש בדרגים העליונים , בחצר המלך . בשעת ההסתערות והמלחמה קיבלו הפרסים ברצון את עזרתם ותמיכתם של היהודים , היות שביקשו להסתייע בכל המתנגדים לשלטון הביזאנטי . ברם , לאחר ניצחונותיהם הם ביקשו למשול בארץ הכבושה , ולשם כך היו זקוקים לתמיכתם של כלל האוכלוסייה , והרי האוכלוסייה בארץ בתקופה זו היתה ברובה נוצרית . הריכוז הגדול יחסית של יהודים בארץ ישראל לא היה בסביבות העיר ירושלים , כי אם בגליל . לפרסים היה ברור כי ליהודים אין ברירה אלא לתמוך בשלטון הפרסי , ולא היה מקום לחשוש מתמיכתם בשלטון הביזאנטי השנוא . אולם בידי הרוב הנוצרי היתה הברירה אם לתמוך בשלטון בקונסטנטינופוליס או בפרס ; ומשום כך צריך היה לקנות את לבם ולפייסם . אף אין להתעלם מן ההשפעה הנוצרית הרבה בחצרו של המלך כוסרו הב . ' המלך עצמו גילה סבלנות וחיבה לנצרות ולנוצרים . בראשית ימי מלכותו תרם תרומות לכנסיית סרגיוס הקדוש באנטיוכיה , הפטרון שאליו פנה בתפילה בזמנו כאשר נאלץ להיאבק על שלטונו . בין יועציו הקרובים היו אנשי כנסייה שנשלחו אליו בשעתו על ידי הקיסר , מיטיבו וידידו , מאוריקיוס . במחנה הנוצרי הביזאנטי היו תקוות כי יתנצר , ואף הילכו שמועות כי כך עשה . אשתו _שיךין היתה נוצרייה , וכשהרתה שלח המלך מתנת תודה לאותה כנסייה באנטיוכיה . שירין קיימה בפומבי פולחן נוצרי בחצר המלכות ונודעה כדבקותה הדתית . אחד מיועציו הקרובים והבכירים של המלך , יאזדין , מתואר בכרוניקה הסורית האנונימית כ'מגן הכנסייה כקונסטנטינוס ותיאודוסיוס ובונה כנסיות ומנזרים רבים לפי דוגמת ירושלים השמימית 85 . ' הנוצרים שהוגלו מירושלים , ובראשם הפטריארך זכריה , התקבלו במידה רבה של כבוד על ידי הנוצרים ואף על ידי הקיסר עצמו . היהודים , מצדם , עשו מאמצים למעט בהשפעתו של הפטריארך ובתדמיתו , אלא שלא עלתה בידם . אותו יאזדין קיבל בכבוד רב את 'הצלב האמיתי' שהובא לפרס על ידי הגולים מירושלים . הוא ערך טקס חגיגי מיוחד לקבלתו וביוזמתו נשלח הצלב אל המלך ' , אשר מתוך יחס של כבוד הפקידו למשמרת יחד עם כלי הקודש באוצר החדש שבנה בקטסיפון . ' צירוף האווירה הפוליטית , החברתית והדתית בחצר המלכות ובעיר הבירה והמציאות הפוליטית הצבאית בארץ ישראל ובסביבותיה מסביר , אפוא , את המפנה שחל ביחסו של המלך והשלטון המרכזי כלפי היהודים בארץ בכלל ובירושלים בפרט . המפנה מצא את ביטויו בשיקום של הכנסיות 83 מדרשי גאולה , עמ ' 84 . 81-80 כרוניקון אנונימי ( עמ' . ( 23 85 שם ( עמ' 86 . ( 21 סטרטגיוס _, כ . 87 . 11 , 6 כרוניקון אנונימי ( עמ' . ( 27
|
|