|
|
עמוד:254
למסירת ירושלים בידי היהודים , לא במקורות הראשוניים ולא במקורות המאוחרים יותר . סבאוס מתאר את היהודים כחלק של אוכלוסיית העיר ערב המצור וכמעורבים במעשיהם של כלל תושבי העיר במצור ובמריבות בעיר ; ברם , תיאורו איננו מתאים לכל הידוע לנו מן המקורות האחרים על המצור ועל הכיבוש הפרסי . מן העדויות על הכיבוש וממעשיהם של היהודים בירושלים לאחר מכן נראה כי יהודים רבים השתתפו במסע הכיבוש או נהרו לירושלים באותו זמן . אין הצדקה להנחה כי העיר נמסרה לידי היהודים והוקם בה שלטון יהודי עצמאי מלא . מן המקורות עולה כי מעשיהם של יהודים תלויים היו באישורם של הפרסים , אף כי אלה העריכו מאוד את תרומת היהודים . 70 הם אכן פעלו בעיר ונקמו בנוצרים , אך הכל נעשה בהסכמתם , אם המפורשת ואם מתוך שתיקה , של הפרסים . ואף אירע שהפרסים עצרו בעד היהודים מלעשות מעשים שלא נראו להם . מן החיבור האפוקליפטי 'ספר זרובבל' נראה כי בראש היהודים עמד מנהיג ששמו הסמלי היה נחמיה בן חושיאל בן אפרים בן יוסף , מעין משיח בן יוסף " . על פי המדרש אף חודשה עבודת הקורבנות ' , ויקריבו קרבן ויערב להי . ' מעשה הקורבן מופיע גם בפיוט ' , אותו היום אשר יבוא משיח בן דוד , ' על מדרש זרובבל . בתיאורים האפוקליפטיים מופיעה דמות אשה לוחמת , חפצי בה : ' ותצא חפצי בה אם מנחם בן עמיאל עם המטה אשר נתן לה נחמיה בן חושיאל למלחמה על אויבי ה' וכוכב נוגה לפניה . ' בכמה פיוטים מן הגניזה המשקפים , אולי , את המציאות של אותם הימים , נזכרת הקמת סוכה בהר הבית . מעשים אלו אינם נזכרים במקורות הנוצריים וקשה להכריע מה גרעין המציאות המשוקע במדרש האפוקליפטי . האם המדרש הוא עדות למעשים שנעשו ומאורעות שאירעו ; או שמא לפנינו רק עדות להתעוררות משיחית ולחזונות שנחזו עקב ההתנגשות בין שתי המעצמות בירושלים ומקומם של היהודים במהלך המאורעות ? הוא הדין בפיוטים < קשה לדעת אם הם משקפים מעשים של ממש , או שיש בהם רק שימוש בדברי אגדה ובפסוקים מן המקרא המעלים את ימי שיבת ציון . 'ויצאו העם ויב י או ויעשו להם סכ 1 ת איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים' ( נחמיה ח טז . ( בימים הראשונים לאחר הכיבוש טבחו הפרסים , בעזרתם ובעידודם של היהודים , נוצרים רבים . לאחר מכן העניק הכובש הפרסי חנינה למסתתרים , וכל היוצאים ממחבוא נשאלו ונחקרו למשלוח ידם . האומנים שנראו לכובשים כמי שיכולים להביא תועלת במקצועם נשלחו לפרס כשבויים . יחד עמם הוגלה הפטריארך זכריה , וכן הועברה לפרס התיבה שהכילה את שרידי 'הצלב הנותן חיים . ' לפי המקורות הגיע מספר הגולים ל . 37 , 000 הנותרים , שהפרסים לא ראו אפשרות להפיק מהם ג , ווארשא תרנ"ד , עמ' , 36 ובמיוחד בציון ח , שם , _עמ' 402-400 ; אבי יונה , בימי רומי וביזאנטיון _, עמ' 70 . 229-228 סטרטגיוס , י . 1 , ראה דבריו הנכוחים של ברס ( לעיל , הערה , ( 62 עמ' . 333-332 71 מדרשי גאולה , עמ' . 78 72 הפיוט , שנכלל בכתב יד בין פיוטי רבי אלעזר בירבי קליר , נדפס פעמים רבות . בקובץ מדרשי גאולה נדפס פעמיים ( עמ' 107 ואילך , עמ' 154 ואילך . ( להעתקה חדשה ומלאה של הטקסט , המבוססת על שישה קטעי גניזה , ראה : יהלום ( לעיל , הערה , ( 61 עמ' 73 . 133-130 מדרשי גאולה , עמ' 4 . 80 ל ראה : מ' זולאי , 'קוריוזים מפיוטי הגניזה , ' סיני , יז ( תש"ה , ( עמ' רפט-רצד . 75 ראה י ש"ח קוק , 'פייטן העושה סוכתו בהר הבית , ' במישור , ג ( גיליון פד , ג חשון תש"ב , ( עמ' ה .
|
|