|
|
עמוד:251
היהודים בירושלים בימי הכיבוש הפרסי מראשית שלטון רומא בארץ ישראל ובמשך כל ימי השלטון הביזאנטי אירעו התכתשויות תכופות בין רומא וביזאנטיון מזה ופרס מזה , כאשר מלכות אחת מנסה לכבוש שטחים מחברתה . אמנם , ארץ ישראל לא היתה בקו הגבול בין שתי הממלכות , אולם לא פעם היו ארץ ישראל והיהודים מעורבים במלחמה זו , שכן יהודים ישבו בהמוניהם גם בצד הרומי , בארץ ישראל , וגם בפרס ז ולא אחת היו מעורבים במאבקים אלו גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה צבאית . במקרים רבים נתקשרו המלחמות בין פרס לרומא בתקוות היהודים לגאולה מן העול הרומי ובחזון המשיחי לעתיד לבוא . יש שהיהודים ראו במלחמות אלו מלחמה של קץ הימים , אשר בסופה אמור המשיח להתגלות ומלכותו תיכון בירושלים . באף אחת מן המלחמות הללו לא חדר אחד הצדדים — לא הפרסים ( ובמתח זה כלולים הפרחים והססאנים ) ולא רומא וביזאנטיון — כה עמוק לתחום הצד השני כפי שאירע במאה הד . כל מעצמה גייסה את כל כוחותיה , והפעם הצליח הצבא הפרסי לכבוש בתוך שנים מעטות את סוריה , ארץ ישראל ומצרים , ועד שערי קונסטנטינופוליס הגיע . לאחר זמן פרצה רומא בתנופה דרך הרי ארמניה , אל לב המדינה הפרסית . גם מעורבותם של היהודים וארץ ישראל במאבק האיתנים מעולם לא הגיעה לממדים שלבשה פרשה זו . היהודים בארץ תמכו בצד הפרסי ; הפרסים כבשו את ירושלים והחזיקו בה שנים אחדות , והיהודים השתתפו עם הפרסים בכיבוש העיר , נשארו בה ובמשך תקופה קצרה אף היו בה גורם רב השפעה . הדים למלחמות בין הפרסים והרומאים מצויים בספרות העברית של כל התקופות ; אך רושמה של מלחמה אחרונה זו חזק במיוחד , כפי שמתבטא הדבר בבמה ממדרשי הגאולה , כגון 'מדרש אליהו' ו'ספר זרובבל , ' ואף בחלק מן הפיוטים שנכתבו באותו זמן . חיבורים אלו מצטרפים לעדויות ההיסטוריות על אירועים ועל הלכי הרוח , על תקוות וציפיות שנתקשרו לפרשה מסעירה זו בתולדות העמים ובחייה של האומה בתפוצה ובארץ " . 60 חיי סבא , 57 ( עמ' 61 . ( 154 ראה : מדרשי גאולה , עמ'סא-סב ; 88-29 , י' יהלום , 'על תוקפן של יצירות ספרותיות כמקור בירור שאלות הסטוריות , ' קתדרה , 11 ( תשל"ט , ( עמ' . 133-125 בהמשך חיבורו מספר קירילוס על נוכחות יהודית בירושלים גם מספר שנים לפני כן . במכתב ששיגרו תיאודוסיוס , סבאס ואנשי כהונה אחרים אל הקיסר אנסטאסיוס , ( 518-491 ) הם מתלוננים על פגיעה בנזירים על ידי מתנגדיהם המונופיסיטים , שגירשו אותם מכנסיית 'ציון' וכנסיית ' התחייה . ' המעשה אירע לאחר מינויו של יוחנן לאפיסקופוס בירושלים , בשנותיו האחרונות של הקיסר אנסטאסיוס . בהמשך מתלוננים הארכימנדריטים שהנזירים 'נסחבו דרך כל העיר אל מקומות חילוניים וטמאים ... למראה עיני עובדי אלילים , היהודים והשומרונים . ' אמנם ניתן לומר כי יהודים אלו היו עוברי אורח , דהיינו , עולי רגל שנוכחו במקרה בירושלים ' אך קרוב יותר לשער שזו עדות נוספת על יישוב יהודי מצומצם בעיר במחצית הראשונה של המאה הו . ' בעדות זו נפסקות כל העדויות ליישוב יהודי כלשהו , עד לפרשת כיבוש ירושלים בידי הפרסים בשנת . 614
|
|