|
|
עמוד:250
שעמד ברבת מואב " . ביקורו השלישי אירע בשנת , 437 / 8 וסמוך לאותה שנה , ב 438 / 9 ערך את מסעו הרביעי . ביקוריהם של בר צומא וחבר נזיריו בוודאי לא הקלו על ניסיונות היהודים לחדש את העלייה לרגל לירושלים או אף לשוב ולהתיישב בירושלים בימי הקיסרית אודוקיה . ( Eudocia ) הקיסרית נולדה וגדלה כהלנית , בשם אתנאיס , ( Athenais ) אך התנצרה ונישאה לתיאודוסיוס הב' בשנת . 421 בשנת 438 / 9 ביקרה לראשונה בירושלים . היא נפגשה עם בר צומא , ולדברי מספר קורותיו השפיע עליה במידה רבה . שנים מספר לאחר מכן , בשנת , 443 התגלע סכסוך בינה לבין הקיסר , והיא התיישבה בירושלים ולא חזרה עוד לקונסטנטינופוליס . ראשי היהודים נפגשו עם הקיסרית , ומסתבר שהתייחסה בחיוב לבקשותיהם בעניין העלייה לרגל לירושלים ואולי אפילו ההתיישבות בעיר . לפי המסופר תלו היהודים תקוות רבות בפגישה או בפגישות אלו . וכך נאמר באיגרת המיוחסת לראשי היהודים : / אל עם היהודים הגדול והעצום מאת הכוהנים והראשים שבגליל , רוב שלום ! דעו שזמן גלות עמנו נשלם והגיע יום קיבוץ שבטינו , כי מלכי הרומאים צוו עלינו שעירנו ירושלים תושב לנו . מהרו ובואו לירושלים לחג הסוכות , כי תקום מלכותנו בירושלים " . קרוב להניח שהמכתב איננו אותנטי בכל פרטיו , וישנה הפרזה רבה באשר להבטחות שנתנה הקיסרית . גם התיאור הנמסר של העלייה לרגל בחג הסוכות לוקה אל נכון בהפרזה רבה — לדברי המחבר עלו 103 , 000 יהודים י המחבר מספר על תגרה גדולה שפרצה בין אנשי בר צומא לבין עולי הרגל היהודים בהר הבית , ועל האותות והמופתים שנתלוו לפרעות שעשתה חבורת בר צומא ביהודים " . ברם , אין לראות במעשי הקיסרית אלא הקלות מסוימות בעלייה לרגל ; לכל היותר התירה ליהודים התיישבות מצומצמת בעיר או בשוליה . סמוך לימים אלו מספר היסטוריון הכנסייה _תיאודו ךטוס ( 458-393 ) על יהודים היושבים בפרבריה הצפוניים של ירושלים . עדות עקיפה על נוכחות יהודים בירושלים בתקופה זו מוסר קירילוס מבית שאן , בביוגראפיה שכתב על רבו סבאס , מייסד המנזר הידוע במדבר יהודה . סבאס האריך ימים , ( 532-439 ) ולעת זקנתו , בשנת 522 לערך , ביקר בקונסטנטינופוליס ונועד כמה פעמים עם הקיסר . באחד מביקוריו שיכנע את הקיסר לבטל מס מסוים שהיה מוטל על כנסיית 'התחייה' ועל שאר בעלי הנכסים , אך אחד הפקידים התנגד לפרסום החוק הכולל , בהזכירו את הנסטוריאנים בעיר הקדושה , ואף את היהודים , שאינם ראויים למתנות קיסריות " . ייתכן שלפנינו המשך לרציפות יישובית בירושלים מימיה של אודוקיה ; או שמא הצליחו מספר יהודים להתיישב בירושלים לאחר מכן . " קורות בר צומא מנציבין נתפרסמו בחלקן בידי נו , בר צומא , ( 1913 ) עמ' 375 ואילך ; , ( 1914 ) עמ' 113 ואילך ועמי 378 ואילך . לסיפור שריפת בית הכנסת ברבת מואב ראה : שם , ( 1913 ) עמ' . 383 57 . 119-118 _'m , ( 1914 ) dip 56 שם , עמ' . 125-120 ראה : מ' _אבי יונה , מסות ומחקרים בידיעת הארץ , תל אביב תשכ"ד , עמ' ; 90-89 הנ"ל , כימי רומי וביזאנטיון , עמ' ; 194- 193 נו , אחרי בר צומא . 58 בפירושו ליחזקאל פרק מב ' . ( PG , 81 , col . 1224 ) קירילוס מסקיתופוליס , חיי סבא , 54 ( עמ' ;( 146 וראה : ק' הילקוביץ , מבוא לספר הישוב , כרך ראשון , חלק ראשון , ירושלים תרצ"ט , עמ' כג-כה .
|
|