|
|
עמוד:247
ראשית הבניין והטסקתו עם הכרזתו של יוליאנוס ניתנו הוראות מתאימות לנציב הרומי בארץ ו הוצאות הבנייה כוסו מקופת הממלכה . הקיסר ציווה גם לגרש את הנוצרים מירושלים . פקודה זו לא הוצאה לפועל ; על כל פנים , לא הוצאה לפועל בשלמות , שכן מתחילת הבנייה ועד הפסקתה ישבו בעיר נוצרים ובראשם הבישוף קירילוס , המספר כעד ראייה על מה שאירע באותו פרק זמן . את הפיקוח על הבנייה הפקיד יוליאנוס בידי אליפיוס _, ( Aiypius ) יליד אנטיוכיה , מידידיו הקרובים . בשעה שיוליאנוס שלט בגאליה משל אליפיוס בבריטניה הקרובה . כמוהו כקיסר , היה גם הוא הלני והתעניין במדע , אך נראה שלא היה מסור וקנאי לתחייה ההלנית כפי שהיה אדונו , שכן המשיך לשאת משרה חשובה גם בימי הקיסר הנוצרי ואלנס " . ההכנות לבנייה נעשו במרץ רב , כפי שמודגש במקורות , בחורף של שנת . 363 המקורות הנוצריים מוסרים כי הבנאים התקינו לעצמם כלי עבודה מכסף — כנראה מפני האיסור להניף ברזל על האבנים בבניית המזבח והמקדש . עד שהתחילו בבנייה הספיקו היהודים לבנות או לשקם בית כנסת בירושלים . 40 גם אם נקבל את השיטה שהשנה שלאחריה ( 363 / 4 ) היא שנת השמיטה ( ראה : Temple and the Early Rabbinic Period' , HUCA , Calender of Sabbatical Cycles during the Second B . Z . Wacholder , 'The , ( 44 [ 1973 ] , pp . 153-196 עדיין הדברים תואמים , שהרי אפשר לפרש שציפו שהגאולה תגיע בקרוב בשביעית , העומדת להגיע כעבור ארבעה או חמישה חודשים . " Ehrlich Festschrift ) , Freiburg 1991 , pp . 168-183 Beitrage zum christlkh-judischen Dialog ( e . l . M . Marcus et al . ( eds . ) , Israel und Kirsche _heute : הבחנה זו העלה לראשונה בכר ( לעיל , הערה , ( 12 עמ' . 105 נ 4 אמיאנוס מרקלינוס , כג 3-2 , 1 _, ; סוקראטס , // £ , ווו , 44 . 14 ראה ההערה הקודמת . בתורה נאסר השימוש בברזל רק בבניית המזבח ( דברים כז ה , ( אולם במלכים א , ו ז , נזכר ששלמה נמנע משימוש בברזל בבניית בית המקדש כולו . 41 ראה לעיל , הערה . 11 וראה גם : ; Rabbati \ tz , 46 ( 1990 ) , p . 12 Julian and Anti-Christian Polenic in Pesikta J . Schwartz , 'Gailus , וכן הערתו של R . Brandle _, 'Das Tempelneubauprojekt Julians' , . Phiiostorgius , vii , 9 a " בית כנסת יהודי בירושלים נזכר גם במכתבו של קירילוס )' ראה להלן . ( אולי שנת שמיטה . 40 במקום אחר אומר רבי אחא ש'בית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד . ' ניתן לפרש שכוונתו להסביר או להצדיק את המציאות המתהווה לנגד עיניו : בית המקדש עומד להיבנות ועדיין לא חזרה מלכות בית דוד «! אין ללמוד כי המימסד _, דהיינו , הנשיא והסנהדרין התייחסו באדישות או בזהירות מופלגת למעשיו של יוליאנוס , ומשום כך לא הוזכרו הכרזתו והתחלת מעשה הבניין בספרות התלמודית , שכן רבים המאורעות כחיי העם שלא מצאו את _ביטוחם בספרות זו . הרי הספרות התלמודית לא נערכה במגמה להקיף את כל המעשים שאירעו בחיי עם ישראל , לא בעבר ולא בימיהם . אין ללמוד מן הספרות הזאת אלא ממה שיש בה , ואין ללמוד ממה שאין בה ולא נכלל בה . במיוחד אמורים הדברים בתקופה זו , המחצית השנייה של המאה הד , ' שרק חכמים מעטים מימים אלו עוד נזכרים בה ; למעשה , מסעו של יוליאנוס לבבל הוא המאורע הפוליטי האחרון שעוד נזכר בה בהקשר לבירור הלכתי מסוים .
|
|