|
|
עמוד:223
פומבי למניעיו האמיתיים של יובנאליס , אשר ניצל את המחלוקת הדתית כדי לתקוף את יוחנן , בישוף אנטיוכיה באותה העת , שהיה מתומכיו של נסטוריוס ונעדר מן הוועידה , דבריו , שנשתמרו בפרוטוקולים של הוועידה , זורים אור על מדיניותו : מן הראוי כי יוחנן , הבישוף נשוא הפנים ביותר של אנטיוכיה , יתן את דעתו על ועידה קדושה ואויקומנית זו , ויחוש מיד להצדיק עצמו נגד ההאשמות המוטחות נגדו ויציית לכס האפוסטולי של כנסיית האל הקדושה של ירושלים , שכן נוהג הוא , כי על ידיו , בראש ובראשונה יונהג הכס של אנטיוכיה , בהתאם לסדר ולמסורת האפוסטוליים , ועל ידיו יישפט . בהעלותו טיעון זה , לא זו בלבד שדיבר בשם מעמד שמעולם לא ניתן לירושלים רשמית , אלא שאף סילף בגלוי וביודעין עובדות ידועות ומוכרות לכל באשר לסדר המקובל בכנסייה . ואכן , מניעיו האמיתיים של יובנאליס לא נעלמו מעיניהם של משתתפי הוועידה . במכתב תלונה של כמה בישופים מזרחיים הוטחו ביובנאליס האשמות שונות . נראה שאחת מהן התייחסה להריגתו מסמכויותיו במינוי בישופים . 'גם עתה , ' מתלוננים כותבי המכתב , 'לא נעלמים מעינינו שאפתנותו ומעשי הלהטים שלו , אשר כה גדולים הם בפניקיה השנייה ובערביה " . ' יתירה מזאת , על פי עדותו של האפיפיור ליאו ( Leo ) הא , ' באיגרת שנכתבה עשרים שנה לאחר מכן , נקעה לבסוף נפשו של קירילוס עצמו מתככיו של בעל בריתו הירושלמי , ובטרם הלך לעולמו עוד הרבה להפציר בליאו כי לא יניח ליובנאליס להצליח בניסיונותיו הבלתי חוקיים " . . xxxv Letters , ed . L . R . Wickham , Oxford 1983 , pp . _\\\ - השקפותיו התיאולוגיות של קירילוס מאלכסנדריה התמקדו בשלילת ההפרדה בין הטבע האלוהי והטבע האנושי באישיותו של ישו , אך לא הגדירו כראוי את מהות האחדות בין השניים . הכרזתו כי בישו יש טבע אחד בלבד , ( mia physis ) מבלי להגדיר כראוי מושג זה , עתידה היתה לגרום אי הבנות רבות גם בקרב תומכיו ולעורר מחלוקת חדשה . מן הראוי לציין שקירילוס עצמו החליש את עמדתו על ידי נסיגה טאקטית , כאשר חתם על סימבול האחדות של שנת , 433 המזכיר במפורש את חלוקת מעשי ישו על פי שני טבעיו ( we , em 86 o _tpuaetoyj , ראה ו פון התק , תולדות הדוגמה , ב , עמ' , 368-364 ובייחוד עמ' , 366 הערה 95 . 2 ראה 1 מאנסי , ד , עמודה , 1311 והשווה , 3 , 1 , 1 , ACO _-. עמ' . 18 לתוך נוסח הדברים המובא אצל מאנסי שורבבו המלים 'והכס האפוסטולי של רומא הגדולה , הדן יחד עמנו במועצות' 'Pa > nr |<; > cai tov _dTtoaioXiKov ) ; וף 1 £ _7 &> . ן _^ ןז . ( _Qpovov _auvESpeuovxa f miv _1 לדעת שוורץ , בהערתו למקום זה , נועדה התוספת להפחית מעצם השערורייתיות שבדברי יובנאליס . " מאנסי , ד , עמודות ; 1403-1401 וראה דיון מלא ומפורט כאיגרת זו אצל הוניגמן , יובנאליס , עמ' . 221-220 קשה לדעת מה היו 'מעשי להטים' אלו , אולם ברור שמדובר בפעולות שכותבי המכתב ראו בהן חריגה מסמכות , גם אם מוטעה התרגום ללטינית של דברי המכתב פיסקה אחת קודם , אשר ממנו משתמע כי יובנאליס העז למנות בישופים מחוץ לתחומי הפרובינקיה שלו . י' . ( 1 045 Leo Magnus , Epistula 1 19 . 4 ( PL , 54 , cols . 1044- דבריו בהקשר זה ראויים לתרגום מלא ו 'שהרי אין השאפתנות מחמיצה כל הזדמנות למעשי חתרנות , וכל אימת שייערך כנס כללי של אנשי כנסייה לדיון בבעיות שוטפות , קשה יהיה למנוע בעד תאוותנותם של החטאים , לבקש את אשר חמדו מעבר למידה . גם מהסינוד של א ? סוס , אשר הפיל את נסטוריוס משולל יראת השמיים ואת תורתו , סבור היה יובנאליס כי יוכל להיבנות למען הישג ראשונות בפלסטינה , ובחוצפתו העז לבסס זאת על כתבים כוזבים . ומכיוון שדבר זה החריד בצדק את מנוחתו של קירילוס , בישוף אלכסנדריה , נוחו ערן , גילה בפני במכתביו , מה העז הלה בשאפתנותו , והרבה לבקש בהעתרת תחנונים כי לא תינתן כל הסכמה לניסיונותיו הבלתי חוקיים . '
|
|