|
|
עמוד:222
המחצית הראשונה של המאה הו , ' ריפא אותימיוס את בנו של ראש שבט זה , טךבון , משיתוק חשוך מרפא , ובעקבות מעשה נסים זה קיבלו על עצמם הוא ובני עמו את עול הנצרות . בנקודה זו מתגלית מעורבותו של יובנאליס בפרשה , ובאורח הפוגע בעליל בסמכויותיה של בישופות אנטיוכיה . היה זה יובנאליס שנקרא על ידי אותימיוס למנות בישוף לבני עמו של אספבטוס , ובחירתו של יובנאליס נפלה על אספבטוס עצמו , שהסב את שמו לפטרוס " . מינוי זה היה בניגוד גמור לנוהג המקובל , שהתגבש מדורי דורות ונחשב כבר בוועידה הכנסייתית של כלקןדון בשנת 451 לעיקרון שאין עליו עוררין . על פי נוהג זה נמסר מינוים של בישופים לעממים ברברים , חסרי מרכז עירוני , בידי הבישוף האפוסטולי הקרוב ביותר למקום מושבם . במקרה זה מן הדין היה , אפוא , שהמינוי יהיה בידי בישוף אנטיוכיה כל עוד לא הוכר סופית מעמדה של ירושלים כבישופית אפוסטולית . כאשר התעקש יובנאליס למנות את אספבטוס ככישוף , ביקש לקבוע עובדה מוגמרת , בעצה אחת עם דמות בולטת בעדת נזירי מדבר יהודה . מעורבותו של יובנאליס במחלוקות הדתיות של ימיו מצביעה על המשכה ואף הקצנתה של אותה מגמה . בעקבות נידוים של האריאנים התעורר פולמוס חדש בכנסייה , והפעם על טבעו האמיתי של ישו . לאחר התגשמות בן האל בבשר , האם אלוהי הוא טבעו , או שמא קיימים בקרבו הטבע האנושי והטבע האלוהי זה לצד זה ? ואם כן הוא הדבר , מה מהות הקשר ביניהם " ? במחלוקת זו התייצב יובנאליס לצדו של קירילוס בישוף אלכסנדריה נגד נסטוריוס , ( Nestorius ) בישוף קונסטנטינופוליס . לטענת נסטוריוס אין הקודש דבק בחול , ובאישיותו של ישו קיימים הטבע האלוהי מחד גיסא והטבע האנושי מאידך גיסא , בנפרד לגמרי ; אין הם מתאחדים או מתמזגים בדרך כלשהי . תוצאה בלתי נמנעת מהנחה זו היתה שמרים , שילדה את ישו האדם , היא 'יולדת המשיח' ( Christotokos ) בלבד , ולא 'יולדת האל' _, ( Theotokos ) כפי שמקובל היה לכנותה . קירילוס מאלכסנדריה התייצב בראש הטוענים כי טבעו של ישו אחד הוא , ואין באישיותו כל הפרדה בין טבע לטבע . בשנת 431 התכנסה ועידה כנסייתית באפסוס V V כדי להכריע במחלוקת 1 זו . בוועידה זו ניתן 91 קירילוס מסקיתופוליס _, חיי אותימיוס , 10 ( עמ' ;( 20-18 שם , 15 ( עמ' . ( 25-24 ב השאלה שמעורר הוניגמן , יובנאליס , עמ' , 219 אם היה האיזור שעליו ממונה 'פטרוס' לבישוף ( ה , Paremboiae מילולית : 'המאהל ( ' כפוף לשיפוטו של בישוף קיסריה או לזה של בישוף ירושלים , היא לפיכך שאלה משנית . לנוהג שבישופים לברברים מתמנים על ידי בישופים בעלי סמכות אפוסטולית ראה : מאנסי , ז , עמודה 1370 והשווה , 2 , 2 , aco : _u _1 עמ' . 7 העיקרון מופיע במסגרת החלטת _בישופי המזרח על השוואת סמכויות הבישופים של קונסטנטינופוליס ושל רומא , החלטה הידועה בטעות בתואר 'הקאנון ה 28 של ועידת כלקדוך . יש להדגיש שדווקא אופיה השנוי במחלוקת של החלטה זו מרמז על כך שהבישופים שהצביעו בעדה ביססו את הסמכויות שהעניקו לקונסטנטינופוליס בדיוק נמרץ על מה שהיה מקובל לגבי הבישופויות האפוסטוליות מסוגה של רומא . על כך ראה גם : Historische Klasse , Heft 27 , Berlin 1930 , p . 612 Akademie der Wissenschaften : Philosophische- Chalkedon \ Silzungsberichte der preussischen sechste niceanische Kanon auf der Synode von e . Schwartz , 'Der על מחלוקת זו , הידועה בכינוי 'המחלוקת הכריסטולוגית' ( ועל המחלוקות המשניות השונות הכרוכות בה , ( ראה : פון הרנק , תולדות הדוגמה , ב , עמ' ibid ., 9 , pp . 1064-1065 ibid ., p . 348 ; F . X . Murphy , 'Monophysitism ' , ibid ., 10 , pp . 346-348 ; P . T . Camelot , 'Nestorius ' , Ill , pp . 660-662 ; P . T . Camelot , 'Nestorianism ' , Controversy , Early ' , New Catholic Encyclopdia , F . X . Murphy , 'Christological ; 400-315 ראה : G . Bardy , 'Cyrille d'Alexandrie ' , Dictio- XI 11 , cols . 1 169-1 177 ; Cyril of Alexandria , Select nnaire d'histoire el de ge ' ographie eccle ' siastiques ,
|
|