|
|
עמוד:209
יוליאנוס 'הכופר' והריסות בית המקדש התהליך המזורז של הפיכת ירושלים לעיר קודש לנוצרים נתן במהרה את אותותיו גם במעמד היהודים בעיר . משלושה מקורות שונים — פירושו של היירונימוס לספר צפניה ?"; ביוגראפיה של 38 לסקירה מקפת וביבליוגראפיה מעודכנת למדי על היירונימוס ותולדות חייו ראה : קלי , היירונימוס . 39 ראה במיוחד מכתבו המפורסם של היירונימוס אל פאולינוס מנולה _, אציל שהפך לנזיר , שם הוא מעיר כי עיר גדולה איננה מתאימה להיות מפלט לנזיר מהבלי העולם הזה , ואפילו בירושלים אמורים הדברים : (& n ( po 5 dpxcu ) המתוארים בכרוניקון פסחאלה , עמ' , 474 כאנשים פרטיים ( avepwran _istoi ) אינם אלא נציגי _n decuriones של המועצה . על כך ראה גם : רובין , ירושלים בתקופה הביזאנטית , עמ' 40 . 124- 123 כל גיבוריו של קירילוס מבית שאן עברו את המסלול הזה : את ארצות מוצאם עזבו כדי לעלות לרגל לירושלים , ומששהו בה זמן מה פרשו למדבר יהודה . על אותימיוס ראה : קירילוס מסקיתופוליס , חיי ' ) urbibus ' mimi , scurrae et omnia quae solent esse in ceteris 'in qua curia , in qua ala militum , in qua scorta , אשר יש בה מועצה , משמר של חיילים , זונות , מוקיונים וליצנים , וכל הדברים המצויים כרגיל אותימיוס , 8-6 ( עמ' . ( 15-14 ראה גם הערה , 90 להלן ; חיי סבא , 7-6 ( עמ' ;( 91-90 חיי יוהנס הסיכסטס , 4 ( עמ' ;( 204 חיי קריאקוס , 4-3 ( עמ' ;( 224 חיי תאודוסיוס ( עמ' ;( 236 חיי תאוגניוס ( עמ' ;( 241 חיי אבראמיוס ( עמ' . ( 245-244 קירילוס מבית שאן , המעלה על נס את קשריהם של נזירי המדבר עם בערים אחרות . ( ' וראה גם : הנט , צליינות , עמ' , 149-147 על יחסו של היירונימוס לירושלים . דבריו של היירונימוס כאן על כוח העזר הצבאי שהוצב בירושלים כדי לשמור בה על הסדר מתקשרים היטב לעדות שבחיבור , Notilia Dignitalum , Or . 34 , 21 בדבר _n Equites Mauri 111 yriciani המוצבים בעיר איליה . אזכור מועצת העיר , _n , curia נותן בידנו מידע נדיר באשר לארגונה האזרחי של העיר . אפשר שמושלי הרבעים שמונו בירושלים בימי הדריאנוס , וככל הנראה גם אחריו — אותם אמפודארכים בישופי ירושלים , נזהר שלא לדבר סרה בעיר הקודש , ובכל זאת מתבהרים מניעי גיבוריו , המעדיפים את המדבר , מאפיונם כשוחריה המובהקים של השלווה _Vp . ( _fiauxia ) להבין כי את השלווה הזאת לא הצליחו למצוא בירושלים . 41 היירונימוס , פירוש לצפניה , . 16-15 , 1 עצמו הגיע לארץ הקודש פעמיים , לראשונה בשנת 375 ולאחר מכן בשנת , 386 אז השתקע בה סופית . בעקבותיו הגיעו גם תלמידותיו , אצילה רומית בשם פאולה ( Paula ) ובתה אוסטוכיום . ( Eustochium ) יחסם של שלושת אלה לירושלים מצביע על מגמה אחרת בקרב הצליינים . אף על פי שנמשכו כבעבותות קסם לירושלים והתפעמו מן האתרים הקדושים שבה , לא מצאו את שלוות הנפש שביקשו בעיר עצמה או בסביבתה הקרובה , ולא בה בחרו להשתקע . הם איוו להם למשכן דווקא את בית לחם , שם הקים היירונימוס מנזר לגברים , בעוד פאולה מקימה מנזר של נשים לידו . מקומות אחדים בכתבי היירונימוס מצביעים על סלידתו מהבליה של העיר הגדולה , שאווירתה הארצית עמדה בניגוד בולט לאווירתה השלווה והרוגעת של בית לחם " . צליינים אחרים לא הסתפקו אפילו ברוגע היחסי של מקומות כבית לחם . שאון המונה של ירושלים דחף אותם אל הקיצוניות האחרת , ואת שלוות נפשם ביקשו בהתבודדות במדבר יהודה . במהלך המאה הד' החלה משגשגת קהילת נזירים גדולה במדבר זה , ואין כמעט ספק שירושלים היתה תחנה אחרונה חשובה בדרכם של רבים מבני קהילה זו בטרם החליטו סופית לפרוש למדבר . תנועה זו עתידה היתה למלא תפקיד חשוב בתולדות ארץ ישראל בכלל ובתולדות ירושלים בפרט .
|
|