|
|
עמוד:161
אספקת המים על אספקת המים לירושלים אין אנו יודעים הרבה . מקור המים העיקרי לשימוש יומיומי עדיין היו הבורות שנחצבו בתוך אזורי המגורים עצמם , וסביר להניח כי תושבי איליה ניקו בורות רבים מימי הבית והשתמשו בהם מחדש . תיאורו של הנוסע מבורדו מזכיר בריכות אחדות באיליה בראשית המאה הד . ' שתי בריכות נזכרות באיזור המקדש , והוא מייחס את בנייתן עוד לימי שלמה . כוונתו אולי לברכת איסראיל הסמוכה להר הבית מצפון ; אך אין לדעת מהי הבריכה השנייה , אלא אם כן היתה הבריכה מחולקת לשניים . ואולי כוונתו לבריכות שהיו מחוץ לעיר ( ברכת סת מרים . (? הלאה , בתוך העיר , הוא מציין את שתי הבריכות של בית חיסדא , המוקפות בסטווים . הוא מוסיף ומספר על בריכות נוספות בתחום המקדש וכוונתו ללא ספק למערכת המים והתעלות שנשמרו מאו ימי הבית . 118 בליס ודיקי , חפירות בירושלים , עמ' "' . 210-178 למשל : R . Krautheimer , Early Christian and , י c . Schick , 'Excavations by the Augustinian 120 pp . 23-30 Byzantine Architecture , Harmondsworth _1979 186- _, _קק . 187 Brethren on Mount Zion' , / _'fFQS , 1894 , וראה לא רחוק משם גם שרידי פסיפס רומי : ר' אבנר , 'פסיפס רומי בהר ציון , ירושלים , ' עתיקות , . 25 * -21 * , ( 1995 ) 25 121 ךךמך -.ך יךא , בית _כיפא > עמ' . 47—46 m ראה , למשל : סימונס , ירושלים , עמ' . 216 , 75 אחדות מ ן המחצבות קדומות לתקופת איליה , ראה הדיון : מ' בן דב ' , האמנם נתגלתה "החומה הראשונה" במדרון _UDn , ( J 979 ) 47-46 , J' , _rmiDip /? _TH TV bv _Tl עמ' ; 93 י' שילה ' , "החומה הראשונה" בעיר דוד — חומת העיר מימי בית שני , ' קדמוניות , יג , , ( 1980 ) 50-49 עמ' . 58-57 הבריכה שקלטה את מי העודפים של השילוח ( ברכת אל חמרה . ( בסוף המאה הי"ט , בחפירה של בליס ודיקי , נחשפו חלקים ממבנה מפואר במוצאה של בריכת השילוח , אשר לימים נבנתה לצדו כנסייה ; אלא שתוכנית המבנה נותרה סתומה למדי . בהר ציון עצמו עמדו , על פי הדעה המקובלת , כנסיית השליחים הנוצרית ובית הכנסת היהודי ( ראה לעיל , עמ' 160-159 ולהלן , עמ' . ( 317-313 השרידים המזוהים עם בית הכנסת כבר תוארו למעלה ; ואילו כנסיית השליחים , מרכז קהילת הנוצרים בירושלים , טרם התגלתה . סביר להניח כי שרידיה נעלמו תחת הבנייה של כנסיית ציון הביזאנטית . ללא ספק היתה כנסייה זו בנויה במתכונת של בית פרטי , כפי שהיו בתי הקהילה ( domus ecciesiae ) האחרים במאה הג' והד " . ' שרידים אחדים , שקשה לתארכם , נמצאו בסביבות כנסיית החרטה של פטרוס ( כיום _, ( Petrus in Gaiiicantu במורד המזרחי של הר ציון . אולי יש לשייכם , על סמך האדריכלות והסטרטיגראפיה , לתקופת איליה קפיטולינה , אך אין אפשרות לאשש קביעה זו . ביניהם יש למנות שרידי מרחץ רומי . שרידי בית גדול 50 ) על 50 מ ( ' אשר לו חצר פנימית גדולה 9 . 2 ) על 9 . 2 מ ( ' נמצאו על ידי ז'רמה דיראן כ 120 מ' ממערב לכנסיית החרטה ; הוא תיארך את הבניין למאה הה , ' אך בריון הוא מתייחס אליו פעמים אחדות כאל בניין רומי . 121 דומה כי השרידים במקום תומכים בתיארוך מוקדם מן התקופה הביזאנטית , כדעת ז'רמה דיראן , אך אין אפשרות לאשש דעה זו . דרומית להר הבית , באיזור עיר דוד , לא נמצאו שרידי בנייה מתקופת איליה . על פי המימצא הפך איזור זה למחצבה שממנה ניטלו אבנים לבניין חלקי ירושלים האחרים .
|
|