|
|
עמוד:142
הרחובות , הרחבות ושטחי הציבור תוכנית העיר של איליה קפיטולינה הלמה , כאמור , את תפיסת התכנון של התקופה הרומית , כפי שנודעה ממקומות אחרים בארץ ובמזרח בכלל . ביסוד תכנון זה עמדה התפיסה האורתוגונאלית ( המכונה לעתים גם 'היפ _1 דאמית , (' שהיתה מקובלת החל בתקופה ההלניסטית , אלא שהוקנו לה בתקופה הרומית כמה קווי היכר חדשים . המתכננים המשיכו כבעבר לטוות את רשת הרחובות בעיר באופן שהרחובות יהיו מקבילים זה לזה וצולבים זה לזה , אבל הדגישו יותר את הרחובות המרכזיים — הרחוב הראשי העובר מצפון לדרום , שנודע בלשון המודדים מתכנני הערים הרומאיות בשם ' קארדו' ( cardo ) והרחוב הראשי העובר ממערב למזרח , המכונה / ךקומאנוס' . ( decumanus ) רחובות אלה היו רחבים יותר משאר רחובות העיר ובמקומות רבים , בעיקר במזרח ובצפון אפריקה , אף עוטרו בעמודים וסטווים . התוכנית האורתוגונאלית המושלמת מומשה בשלמות רק בחלק קטן מן הערים , כגון טימגד בצפון אפריקה , ואילו ברוב הערים אנו מוצאים פשרה בין הדגם האורתוגונאלי 77 שם 593-592 , ז המילטון , ירושלים במאה הרביעית . שונה דעתו של וילקינסון . אף על פי שדבריו אינם מפורשים , הוא מציין במפותיו את החומה הראשונה כקו דרומי של ירושלים , ואילו את שער ציון הצפוני הוא מציע לזהות סמוך לשער ציון של היום , כלומר בקו החומה התורכית : וילקינסון , אגריה ; וראה גם המפה בעמ' . 37 יי הנוסע מבורדו " vaiie iuxta murum est piscina , quae dicitur siloa ut ascendas Sion , in parte sinistra et deorsum in item exeuntibus Hierusaiem : 7 , 59 1 , שם , euntibus ad portam Neapolitanam inde ut eas foris murum de sion , : 1 , 593 מעוניין במצב הטופוגראפי של ירושלים לעצמו , אלא בטופוגראפיה הקדושה של ירושלים ומקומות קדושים אחרים בארץ על פי המסורת הנוצרית , ששוקעו בה גם מסורות יהודיות . התמונה העולה מחיבורו משקפת את מצבה של איליה הפגאנית בשלבי ניצודה הראשונים . ניכר מן התיאור שהוא בנוי על עדות ראייה , ושלא היה בידי המחבר ספר הדרכה אלא הוא ניזון מהסברים בעל פה . המחבר מכיר בייחודו של איזור הר ציון והרובע הארמני של היום ומכנה אותו בשם 'ציון' — הוא האיזור שחלקו הצפוני היה בתחום מחנה הלגיון העשירי . הנוסע מבורדו מזכיר את קיומם של שני שערים , בדרום ובצפון . שערו הדרומי , ממערב לשער ציון של ימינו , היה גם שער דרומי לעיר . המושג 'ציון' כולל לפיכך רובע שהוא חלק מן העיר ירושלים , ובעת ובעונה אחת הוא נפרד מ'ירושלים . ' כדי לעלות לציון היה על הנוסע מבורדו לצאת מירושלים , כפי שהכתוב מציין 1 ( 591 . 7 ) 'ובכן , בצאתכם את ירושלים , כדי לעלות לציון , מצד שמאל ממול בעמק סמוך לחומה ( יש ) בריכה הנקראת שילוח 78 . ' תייר זה עוזב את העיר ירושלים באיזור הר הבית , דרך שער קדום בחומת איליה ( בסביבות שער האשפות של החומה התורכית כיום ; וראה בפרק על התקופה הביזאנטית ומפת מידבא , ( רואה את איזור השילוח משמאלו ועולה אל הר ציון . אל העיר הוא חוזר דרך שער בחומה החוצה את הר ציון , ומתקדם ברחוב העולה כלפי צפון , עד שהוא יוצא מציון דרך השער הצפוני לכיוון כנסיית הקבר : 'משם , בעוזבך את חומת ציון , בלכתך לקראת שער ניאפוליס . ' גם במזרח לא התגלו שרידים כלשהם מחומת איליה קפיטולינה , אבל על פי מפת מידבא אפשר לשחזר שער עיר מצפון להר הבית , לכיוון הר הזיתים ויריחו , הוא שער בנימין או שער הפרובאטיקה , באיזור שער האריות של ימינו ( וראה גם להלן , עמ' . ( 285
|
|