|
|
עמוד:140
ירושלים היתה עיר פרוזה עד שהשתנו תנאי הבטחון בארץ ובעולם הרומי בכלל . עם התעצמות המשבר באימפריה , באמצע המאה הג / אנו עדים לתהליך של חידוש או בנייה של חומות . הדוגמה הנאה ביותר היא העיר רומא עצמה , שהוקפה בחומה בימי הקיסר אוךליאנוס בשנות השבעים של המאה הג . ' גם בגרסה תוארכה בניית החומה המקיפה את העיר למאה זו . בירושלים נדחה התהליך עד סוף המאה ; בימי דיוקלטיאנוס הועבר הלגיון העשירי מירושלים וסביבותיה לדרום הארץ ומפקדתו שוכנה באילת . ' בעיר נותרה רק יחידה מצומצמת יחסית ( סביב שנת 400 לסה"נ היתה זו הקוהורטה המאורית , ( וכתמורה להחלשת הבטחון בשל העברת הלגיון מירושלים הוקפה העיר בחומה . העדויות הארכיאולוגיות המאששות את התיארוך האמור התגלו בחפירות של המילטון לאורך חומת ירושלים הצפונית באיזור שער הורדוס ובאיזור שער שכם , וכן בחפירותיו של ג'והנס במצודת ירושלים ( איורים ° . ( 16 , 6 ייתכן כי לחומה זו שייך גם קטע לא ארוך של קיר מסיבי שנחשף מדרום לפינה הדרומית מזרחית של הר הבית , וכיוונו הכללי לדרום מערב . במערב התאחדה חומה זו עם חומת המערב של מחנה הצבא הרומי ( ראה הדיון לעיל , עמ' . ( 132-129 66 ראה דעתו של סן , לעיל , הערה , 58 בניגוד לדוחות הראשונים , שתיארכו את בניית החומה למאה הא' לסה"נ . 67 י' צפריר , 'הפרובינציות בארץ ישראל — שמות , גבולות ותחומי מינהל , ' ברס ואחרים , _ארץ ישראל , עמ' 68 . 370-359 . _קק 72-73 Notitia Dignitatum , ed . O . Seeck , Berlin 1876 , " המילטון , חפירות ליד החומה הצפונית . 70 ג'והנס , המצודה , עמ' ; 158-157 וראה גם הדיון אצל צפריר , ציון , עמ' pv . 74-72 וסולר , תגליות במצודת ירושלים , מציינים לאחר חפירתם במקום כי החומה היא רומית ביזאנטית , אך אין הם מפרטים את המימצאים . 71 קיר זה כמעט שלא תועד , ובכל מקרה לא נידון בצורה מעמיקה . בפרסום מוקדם משייך מ' בן דב את קטע הקיר הקדום לחומת איליה : מ' בן דב , דפים למורי דרך ( הוצאת משרד התיירות , ( ירושלים , ינואר איור . 16 נדבכי חומת איליה קפיטולינה מתחת לחומה של מצודת ירושלים מימי הביניים ( הנדבכים העליונים הבנויים באבנים קטנות , ( מצפון למגדל דוד צפריר . _> _na _? _' _-ps ע , 128 > 0 באדיבות ר' סיוון וג ' סולר
|
|