מקומו של מחנה הלגיון העשירי

עמוד:133

אף על פי שרחוב ה'קארדו' שנחשף בחפירות הוא מן התקופה הביזאנטית , קדם לו רחוב מן התקופה הרומית — אולי אף הוא רחוב עמודים . לפי סברה זו , כאשר בנה יוסטיניאנוס את רחוב העמודים שלו , הוא הנמיך את פני השטח במידה ניכרת — עד כדי כך שמן הרחוב הרומי , שהיה מצוי במפלס גבוה יותר , לא נותר שריד . 48 הכנת התוואי של רחוב ה'קארדו' היתה כרוכה בפילוס ניכר של פני השטח , מכיוון שהרחוב ממוקם במדרון הגבעה המערבית , היורד מזרחה בתלילות ניכרת . בתקופה הביזאנטית , דרך משל , אנו מוצאים כי עברו המערבי של הרחוב נסמך אל קיר סלע גבוה , כדי שישה מטרים ויותר \ ואילו בצדו המזרחי נסמכות החנויות שלצדי הרחוב על קשתות תמך . על פי השחזור המוצע , בתקופה הרומית היה הרחוב מצוי במפלס גבוה יותר מזה של הרחוב הביזאנטי " . תוואי הקארדו מעורר תשומת לב מיוחדת ; חלקו הצפוני , בין שער שכם ורחוב דוד , שהכל מודים כי זמנו התקופה הרומית , מתוח בקו ישר מצפון לדרום , עם נטייה קלה לכיוון דרום מזרח ; ואילו בקטע הדרומי , מקו רחוב דוד ואילך , משתנה במעט הכיוון והרחוב פונה לדרום עם נטייה קלה צפריר , ארץ ישראל , עמ' . 63 אף על פי שאי ן לערער על כך ששרידי הרחוב כפי שנמצאו הם מן התקופה הביזאנטית , המימצא שמתחת לרחוב איננו חד משמעי . אביגד מציין נכונה כי הקראמיקה שנמצאה מתחת לרחוב , שהוא מציגה בספרו בעמ' , 226 היא מן התקופה הביזאנטית . קראמיקה זו נאספה באיזור החפירה יא , 2 סמוך לחיבור הקארדו עם רחוב דוד , מעל קטעי בנייה מסיביים של החומה הראשונה . במקום זה הונח ריצוף של הרחוב הביזאנטי היישר מעל שרידים מן המאה הא' לפסה"נ , ואילו השכבות מסוף ימי הבית , היא התקופה שממנה , בדר ך כלל , בא רוב המימצא ברובע , בולטות בחסרונן . המשמעות של מצב השתכבות זה היא חד משמעית _f הקראמיקה הביזאנטית שנמצאה מתחת לרחוב קשורה במפעל הבנייה של המאה הו , ' אבל בנייה זו נעשתה לאחר הסרת המפלסים העליונים , שכללו את מימצאי המאה הא' לסה"נ ואולי אף שכבות נוספות . לפיכך אין מניעה שהיו במקום גם שרידים מימי איליה , אשר הוסרו במאה השישית . אני אסיר תודה לנחמן אביגד ז"ל ולהלל גבע על הצגת חתכי החפירה _והמימצאים בפני . בהעדר פרסום סופי , קשה לפי שעה להעמיק בחקר המימצאים המעידים על קיום שכבת יישוב מימי איליה ברובע היהודי . בפרסום מוקדם ציין אביגד את קיומה של שכבה דלה של מבנים הקשורים במימצא של רעפי הלגיון ; ראה : נ' אביגד , 'החפירות ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים תשכ"טתשל"א / , ' 1971-1969 קדמוניות , ה , ( 1972 ) 20-19 , עמ' . 101-100 כאן הוא מציין כי ברוב השטחים שנחפרו עד אז אף לא נמצאו שרידים ביזאנטיים . בספרו המסכם , העיר העליונה , עמ' , 211-205 הוא קובע באופן מוחלט כי בתקופה הרומית , החלק הדרומי מזרחי של העיר נשאר בלתי מאוכלס . יש להניח כי כוונתו היא לאיזור הרובע עצמו , מכיוון שבחפירות הכותל נחשפו שרידים רבים מתקופה זו , כפי שנראה להלן . מפה זו של ירושלים , שהתקבלה על דעתם של מינצקר ( לעיל , הערה ;( 21 בהט , אטלס , עמ' 5 52 גבע , ירושלים , עמ' 680 י ולאחרונה בר , גבולה הדרומי של איליה , נראית לי כפתרון קל שאינו מתקבל על הדעת . יש בידנו ידיעות על יישוב באיזור חפירות הכותל , בגבעה הדרומית מערבית ובהר ציון , ועל פעילות בהר הבית . לפי דעתי מוטב לנמק את חוסר המימצא האדריכלי בחפירות הרובע בדלילותו של היישוב שם ובהרס השרידים בתקופות המאוחרות יותר . לעניין החציבה כסלע לצורך סלילת הרחוב בדרום הקארדו ראה' נ' אביגד ' , ירושלים — הרובע היהודי , ' 1982-1981 — חדשות ארכאולוגיות , עח-עט , ( 1982 ) עמ' . 61 49 הנסיון שנרכש בחפירות העיר הרומית ביזאנטית בבית שאן מלמד אותי עד כמה קשה תיארוכם של רחובות , בגלל חידוש הרחובות והחלפת המרצפות לצורך תיקון וניקוי , ועד כמה רווחה בתקופה הביזאנטית התופעה של הסרה יסודית של מבנים רומיים מונומנטאליים לצורך פילוס והנמכת השטח . בכמה מקרים בבית שאן , כגון רחוב פלאדיוס , קשה היה להגיע להכרעה בדבר תאריך הסלילה ושלבי הקיום של הרחוב , למרות שהשטח נחפר במשך עונות לא מעטות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא