|
|
עמוד:117
איליה קפיטולינה , המערך העירוני של העיר העתיקה , והמחקר האורבניסטי המשווה לחקירת העיר העתיקה בירושלים בזמננו — או , מוטב , במצבה הפחות מפותח בסוף המאה הי"ט — נודעת משמעות רבה לחקר תוכניתה העירונית של ירושלים הרומית . המבנה המאפיין את מרבית חלקי העיר העתיקה מאז ימי הביניים הוא מבנה לא רגולארי , מערך של סימטאות צרות מפותלות ולא אחת חסרות מוצא . מבנה זה משקף בנייה ספונטאנית , ללא בקרה של מתכנן עירוני נמרץ , מאז התקופה הערבית הקדומה ( איורים . ( 2-1 אך בתוך המבנה הלא רגולארי בולטים כמה רחובות 10 ראה לאחרונה סיכום החפירות וביבליוגרפיה נרחבת : גבע , ירושלים . " ראה להלן , איזק . עמ' , 174 כתובת ט . n ראה להלן , שם , עמ' , 174-171 כתובת ז וכתובת ח . בתקופה הביזאנטית . איתורם של מבנים ראשונים וצנועים אלה הוא קשה ביותר , ובמקרים לא מעטים אפילו בלתי אפשרי . דלילות המבנים בתקופת איליה קפיטולינה היתה רבה , ובין בניין לבניי ן נותרו לעתים שטחים ריקים לא בנויים . מצב דברים זה מעמיד קשיים מתודולוגיים בפני הארכיאולוג . האם שומה עליו להניח כי אזורים שנחפרו , אך לא התגלה בהם מימצא אדריכלי מימי איליה קפיטולינה , אכן נותרו ריקים ובלתי מיושבים בכל שטחם , עד שהחלה תנופת הבנייה הגדולה של המאות הה' והו' ? או שמא היו הרבעים קיימים ואף משולבים במערך התכנוני הכללי של העיר , אלא שבגלל דלילות השרידים טרם התגלו בחפירה ? דברים אלה מכוונים בעיקר לאזורים בדרום העיר , כגון הרובע היהודי , שנמצאו בהם שרידים של מימצאים ניידים , כגון רעפים מוחתמים בחותמת הלגיון העשירי , אך אפילו לא מבנה אחד שאפשר לשייכו בוודאות לתקופה שבין חורבן הבית ועד ראשית התקופה הביזאנטית . כאמור , מידע הנתרם על ידי חפירה ארכיאולוגית אינו חייב להיות מימצא חיובי דווקא . החוקר המעוניין בשחזור פניה של איליה קפיטולינה ימצא עניין רב גם במימצא השלילי , כלומר , בהעדר שרידים מן התקופה הנידונה בחלקי העיר שנחפרו . לפיכך , ראויה רשימת כל החפירות שנערכו בירושלים מאז ראשית המחקר להזין את המחקר הטופוגראפי . החפירות הבולטות בתרומתן לחקר הארכיאולוגיה של איליה קפיטולינה הן החפירות בצפון העיר באיזור שער שכם ; החפירות באיזור מצודת ירושלים ובגן הארמני ; החפירות במיתחם כנסיית הקבר ; החפירות באיזור הר ציון ; החפירות באיזור מנזר האחיות ציון ; והחפירות באיזור הכותל הדרומי . חשיבות רבה נודעת גם לחפירות באיזור כנסיית סנטה אנה , חפירות הרובע היהודי וחפירות עיר דוד . באתרים אחדים מסביב לירושלים נחפרו בסיסים של יחידות הלגיון העשירי או בתי מלאכה שלו , בין אלה בולטים האתרים שבגבעת רם ורמת רחל . כתובות לא מעטות ביוונית ובלטינית מן התקופה הרומית המאוחרת התגלו בירושלים , חל קן באקראי ולא באתרן , חלקן תוך כדי חפירה ארכיאולוגית . לא כל הכתובות תורמות תרומה של ממש למחקר הטופוגראפי , אך למיעוטן נודעת חשיבות רבה . דוגמה נאה היא כתובת הקדשה של קציני הלגיון העשירי" שהתגלתה סמוך לשער יפו , או כתובות המזכירות את איליה קפיטולינה , שהתגלו האחת בשער שכם והאחרת מדרום להר הבית .
|
|