|
|
עמוד:116
המקורות הארכיאולוגיים — סקרים וחפירות כמעט כל החפירות שנערכו בירושלים העלו מימצאים רבים מן התקופה הביזאנטית , היא תקופת הפריחה הגדולה של ירושלים . רק מיעוטן העלו מימצאים המשתייכים ישירות לתקופת איליה קפיטולינה . אין ספק כי רבים מן המבנים הצנועים של התקופה הרומית הוחלפו בבנייה צפופה 3 _אוסביוס היירונימוס , כרוניקון . * אוסביוס , 5 . he אוסביוס , חיי קונסטנטינוס . 6 הנוסע מבורדו , 596-589 ( עמ' . ( 18-14 7 אוסביוס , אונומסטיקון ; הנ"ל , ההוכחה האוונגלית . 8 פטרוס האיברי . . אבי יונה , מפת מידבא . וראה להלן , עמ ' . 351-342 הרומית נשמר בכרוניקון העולמי שחיבר אוסביוס _, ואשר תרגומו הלטיני , מעשה ידי היירונימוס _, הגיע לידינו . מידע חשוב על תולדות העיר נשמר בספרים העוסקים בהיסטוריה של הכנסייה . ( Historia Ecdesiastica ) ראש וראשון לאלה הוא החיבור הגדול בשם זה של אוסביוס , מסוף המאה הג' וראשית המאה הד' לסה"נ . על אלה נוסף חיבורו המאוחר 'חיי קונסטנטינוס , ' שהוא המקור הראשון במעלה על גילוי קבר ישו ובניית הכנסיות בימי קונסטנטינוס ' . בעקבות אוסביוס המשיכו סופרים אחרים , רובם ביוונית ומיעוטם בלשונות אחרות , אלא שערכם של חיבורים אלה לענייננו , היינו , ללימוד הטופוגראפית העירונית ותולדות המבנים בירושלים , מוגבל למדי . עיקר התרומה שלהם בתחום זה הוא המידע על תולדותיו המוקדמים של מיתחם כנסיית הקבר . מקורות רבי ערך הם תיאוריהם של עולי הרגל . הקדום בהם , תיאורו של 'הנוסע מבורדו' , ( itinerarium Burdigaleme ) משנת 333 לסה"נ , מכיר את העיר בשלב ההשתלטות הנוצרית . בימיו עדיין חזות העיר היא פגאנית בעיקרה , ובניית הכנסיות טרם נכנסה לתנופה מלאה . על כן מהווה תיאורו מקור ללימוד איליה קפיטולינה , כשם שהוא מקור ללימוד העיר הביזאנטית . עולי רגל מאוחרים יותר , מן המאה הה' ואילך , מתמקדים בעיקר בטופוגראפיה הנוצרית , שכבר עברה מידה רבה של קנוניזאציה . עם זאת , אפשר לשאוב מתיאוריהם מידע חשוב על מבנה העיר . מידע זה אפשר להשליכו לאחור וללמוד ממנו על מצבה של ירושלים בתקופה שלפני ניצור העיר , היא איליה קפיטולינה . ידיעות רבות אפשר לדלות מן הספרות התיאולוגית והספרות הפרשנית הנוצרית , בייחוד זו שחוברה על ידי ראשוני המחברים , כגון חיבוריו של אוסביוס — ה'אונומסטיקוך ו'ההוכחה _האווילית' — או כמה מאיגרות היירונימוס . הספרות ההגיוגראפית , העוסקת בתולדות חייהם של הנזירים , תורמת מידע מסוים , אם כי מועט . אפשר לציין במיוחד את סיפור התיישבותו של פטרוס האיברי ( הגיאורגי ) בירושלים , במחצית הראשונה של המאה הה' לסה"נ . מקור מיוחד במינו הוא תיאורה של ירושלים בפסיפס שנתגלה במידבא , בעבר הירדן , בסוף המאה הי"ט . אף על פי שמדובר במימצא ארכיאולוגי , אין ספק כי ראוי למנותו עם המקורות ההיסטוריים . מפה זו מתארת את העיר בזמן יצירתה של המפה , כפי הנראה במחצית השנייה של המאה הו' לסה"נ . אף על פי שהתיאור הוא תיאור נוצרי מובהק , הגותן עדיפות לתיאורם של מקומות קדושים וכנסיות , הוא משקף הרבה מן המערך הפיסי של העיר . בראש וראשונה מראה המפה את מערך השערים והרחובות ; מאחר שאלה עוצבו ברובם כבר בתקופת איליה קפיטולינה , המידע שתורם הפסיפס ממידבא הוא ראשון במעלה .
|
|