|
|
עמוד:106
פעולתו האיתנה של נרקיסוס לקיומה של המורשת המקומית נעשתה , כאמור , בשיתוף פעולה עם תיאופילוס , בישוף כנסיית המטרופולין קיסריה . כנסייה זו , שבשלב זה עדיין לא התיימרה להיות בעלת שורשים אפוסטוליים , שימשה בפרשה זו שותפה , ולו גם זוטרה , לירושלים , ותרמה לעניין את משקלה הפוליטי אדמיניסטרטיבי . שותפות זו בין שני המרכזים היתה הראשונה בשרשרת עשייה משותפת במשך רוב המאה הג' — עשייה שהשפעתה חרגה אל מעבר לתחומיה של ארץ ישראל . מעמד פוליטי איתן מאפשר לעתים חריגה מנהלים קיימים ; והמעשה הבא יוכיח . לקראת שלהי תקופת הנהגתו השנייה של נרקיסוס , שעה שגילו המופלג הקשה על תפקודו , הגיע לעיר לביקור במקומות הקדושים אדם , אלכסנדר שמו , שנבחר לשמש בישוף בקפדוקיה . בני הקהילה הנוצרית הירושלמית , שידעו על עמידתו האיתנה בתקופת רדיפותיו של ספטימיוס סוורוס , הפצירו בו לקבוע את מקומו בעיר ולהשתתף עם כישופם בהנהגת קהילתם . 203 המעיין בדקדקנות בגירסאותיהם של אוסביוס והיירונימוס 204 לסיפור זה יבחין כי אלכסנדר לא עבר כל תהליך של בחירה . בחירתו באה משמים ( ועוד נשוב לכך להלן . ( מעורבותו הישירה של הקהל הירושלמי בהוצאת הבחירה השמימית מן הכוח אל הפועל מקבילה לכאורה למעורבות הקהל בהליכי של מינוי אותם תיאר היפוליטוס . כנגד זאת , הסכמתם של הבישופים מן הסביבה לכפות על אלכסנדר להישאר בירושלים , על פי אוסביוס , ונוכחותם של כל בישופי ארץ ישראל בקבלת הפנים לאלכסנדר , על פי היירונימוס , רק ממחישים את חלקו הפסיבי של המימסד הכנסייתי בסיפור יוצא דופן זה של מינוי כנסייתי . אמנם אפשר שהואיל ואלכסנדר כבר נבחר למעמד הבישוף היתה מעורבותם שולית ; אולם רגליים לדבר שהמסורת המקומית שעליה סמך אוסביוס את סיפורו ביקשה להדגיש דווקא צד אחר של הפרשה , הוא הפן העל טבעי של בחירת אלכסנדר — היבט הנעוץ ברובד ההגיוגראפי של המסורת . העברת בישוף ממקום למקום ומעורבותו השולית של המימסד הכנסייתי האזורי בכך ספק אם היו בגדר האפשר לולא , מעמדו הפוליטי והכריסמאטי המיוחד של נרקיסוס . הנה כי כן , מן האנקדוטות שסקרנו בקצרה ניכרת ראשית עידן של הבלטה עצמית בתולדותיה של כנסיית ירושלים . מעמדו המיוחד של נרקיסוס , שחותמו בתמורה זו בולט , היה פועל יוצא מדימויו הכריסמאטי , שחפף במידה רבה את דימוים הנערץ של מנהיגי הדור הראשון של הכנסייה , לפי עולם מושגיהם של בני התקופה . דימוי זה נתגבש אט אט באמצעות מחרוזת של סיפורים הגיוגראפיים שהפיצו עליו המימסד ובני הקהילה המקומית . 203 אוסביוס , 204 . ( 542-540 _'ds ?) 2-1 , 11 , vi , he היירונימוס ' , על האנשים המפורסמים ; 62 , ' ובעקבותיו גם סוקראטס , , 35 , vii , he המביא פרפראזה של דברי אוסביוס . גם שם מודגש חלקו המרכזי של הקהל הירושלמי בפרשה . 205 היפוליטוס מרומא , 'המסורת האפוסטולית 2 , 1 _, ' ( מהדורת 206 ( F . X . Funk , Paderborn 1905 , p . 107 אוסביוס , שם : 2 , 'עם שעשו כן [ קיבלו את אלכסנדר , [ בהסכמה משותפת של הבישופים שהנהיגו את הכנסיות מסביב , כפו עליו להישאר ; ' וראה עוד בהערה הבאה . 207 באזכור הראשון של בחירת אלכסנדר אצל אוסביוס , שם , 7 , 8 , vi ( עמ' , ( 536 אין משום מה זכר לעובדת היותו כבר בישוף בקפדוקיה . עם זאת , עתיד היה ההיסטוריון הנוצרי סוקראטס _, במאה הה' ( לעיל , הערה , ( 204 לראות בפרשה זו משום תקדים להעברת בישוף ממקום למקום , וראה בקצרה : j . r . McRay , 232-237 stone ( ed . ) , Studia Patristica , 12 , Berlin 1975 , pp . 'Charismata in the Second Century ' , E . A . Living- 208 המסורות שקיבץ אוסביוס על נרקיסוס הן מסורות שבעל פה , והוא עצמו מעיד שסינן מתוכן אחדות כדי להשקיען בחיבורו . עיין שם , 1 , 9 , vi ( עמ' . ( 538
|
|