|
|
עמוד:102
נרקיסוס בישוף ירושלים דיוקנו הפוליטי הכנסייתי של נרקיסוס שני פרקי הנהגה היו לנרקיסוס בישוף ירושלים בכנסייתו , בהפרשי זמן של כעשור בין זה לזה . הפרק הראשון החל במינויו במהלך שנות השמונים של המאה הב' ונמשך עד לסוף המאה . 188 הפרק השני , פרק של הנהגה משותפת עם יורשו אלכסנדר , החל בשלהי העשור הראשון של המאה הג' ונמשך מספר שנים . "" נרקיסוס היה הבישוף השלושים במספר בכנסיית ירושלים למן יעקב 'אחי ישו . ' מאחר שעל טיבה של רשימה זו כבר עמדנו , לא נותר לנו אלא לעמוד על הסיבות שבגללן יוחס חיבורה , חלקה או כולה , לנרקיסוס או לחוגים מקורבים לו . על פי תיאורו של אוסביוס , פעולתו הראשונה של נרקיסוס קשורה במישרין במה שהגדרנו לעיל כערעור על מעמדן של 'כנסיות אפוסטוליות' מצד כנסיית רומא . איומיו של ויקטור , בישוף רומא , להחרים כנסיות פורשות שמנהגן הליטורגי ( בקשר לחג הפסחא ) לא עלה בקנה אחד עם מנהגה של רומא עשה את שלו . ברחבי העולם , ובתוך כך גם בארץ ישראל , כונסו ועידות כנסייתיות אזוריות , הקדומות ביותר הידועות לנו , ובהן לובנו פרטיה של 'המסורת האפוסטולית' המקומית . " ועידה כזו ( ולפי מסורת מסוימת — שתיים ) כינסו בשנת 198 נרקיסוס מירושלים ותיאופילוס , בישוף קיסריה , בירת הפרובינקיה פלסטינה " . עד כאן העובדות ברורות , אולם מכאן ואילך נתקלים אנו בקשיים . סיפורו של אוסביוס על החלטת הכנסייה הארץ ישראלית בשאלת תאריך הפסחא מעורר תהייה , בעיקר בדבר תיאור עמדתה של כנסיית ירושלים . שכן אוסביוס , שנתוודע להחלטות הוועידה באמצעות איגרת ששיגרו משתתפיה לרומא — שהעתק ממנה גילה כנראה בארכיונים של ירושלים או של קיסריה — העיד אודותיה בשני אופנים שונים . בתחילה , כחלק מהצגת הבעיה הכללית שנתעוררה בגלל המסורת 111 עולה מעדותו של אוסביוס 1 , 10 , vi , he , ( עמ' . ( 540 189 לדעת מתי הסתיים פרק זה . אף כאן , כבקביעת תאריך ראשית כהונתו , מצויות מסורות סותרות . לפי הכרוניקון של אוסביוס , בנוסח הלטיני של היירונימוס ( עמ' , ( 213 כיהן נרקיסוס עד שנת . 212 על פי מסורת אנונימית בחיבורו של אפיפאניוס , פנאריון _, 20 _, lxvi ( עמ' , ( 47 שימש עדיין נרקיסוס ככישו ף בימי אלכסנדר , בנה של ממאיה , ( Mamaea ) היינו לפחות עד שנת . 222 אך רוב המסורות הנוספות מאשרות את הקביעה של אוסביוס . * ° _י לסיכום חלקי של שאלת העימותים בפרשה זו במאה הב' ראה : Pascales ' , Dictionnaire de the ' ologie catholique , G . Fritz , 'Paques , Les Controverses XI , Paris 1932 , cols . 1948-1951 ( ושם ספרות קודמת ) ו וכן אצל רישר והובר ( לעיל , הערה . ( 183 כן ראה : N . Brox , Tendenzen und Parteilichkeiten , 83 ( 1972 ) , pp . 291-324 im Osterfeststreit des zweiten Jahrhunderts ' , ZKG , וכן קובץ המקורות המועד 1981 R . Cantalamessa , Ostern in der Alien Kirche , Bern-. ( תרגום מן האיטלקית . ( 1974 י" אוסביוס , 25 ; 4-1 , 23 , v , he ( עמ' . ( 498-496 , 490-488 על המשמעות המוסדית של ועידות אלו עמד . 180 de philosophie religieuses , 68 ( 1982 ) , pp . 176- et unite de _l'dglise au II siecle' , Revue d'histoire el E . Junod , 'Naissance de la pratique synodale על הוועידות כעניין הפסחא ראה : 'Die Synoden im Osterfeststreit des 2 . Jahrhun- j . a . Fischer , , dens ' , ahc , 8 ( 1976 ) , pp . 13-39 ובעיקר עמ' . 26-25 מן הניסוח אצל אוסביוס ניתן לכאורה להניח שנערכו שתי ועידות ( סמוכות ) — אחת בראשותו של תיאופילוס מקיסריה ואחת בראשותו של _ברקיסוס מירושלים .
|
|