|
|
עמוד:92
כתב ההיסטוריוגראף הנוצרי מאנטיוכיה , יוהנס מלאלם " , כי הדריאנוס 'כעס על היהודים [ וסילקם מן העיר ] והורה ליישב בה הלנים . ' אם אכן אירע כתיאורם של היירונימוס ומלאלס , הרי שפרשה של חילופי אוכלוסין לפנינו . אלא שקשה לדעת מהיכן שאבו מחברים אלו מסורת זו . האם נמצאה זו במפורש ? שהרי עדותו של קאסיוס דיו נסבה לכאורה על התוכנית המקורית ולא על מימושה . אין להניח שהדברים הוסקו מן התיאור הקדום ב'דיאלוג של טימותאוס ועקילס , ' שבו תוארו רוגזו של הקיסר , הוצאתם של היהודים מן העיר ומכירתם לעבדים ביריד של חברון , והפקדתו של עקילס על העשייה ( בניית איליה קפיטולינה ;( שכן , המרד גופו כלל לא הוזכר בחיבור זה . לפיכך , בדומה לקאסיוס דיו , אולי יש לפנינו מסורת נוספת , שלפיה חילוף האוכלוסין , או למיצער סילוק היהודים מירושלים , קדם למרד . 145 הדעת נותנת כי השקפתו של אוסביוס ( בעקבות אריסטון מפחל ) ושל ההולכים בעקבותיהם , שראו בכך את תוצאות המרד ולא את סיבותיו , שימשו יפה את מגמתם הכללית , אך לא שיקפו בהכרח את סדר המאורעות . מי היו אפוא אותם הלנים שיושבו בעיר ? ג'ונס , ולאחרונה שוב איזק , סבורים כי מתיישבי הקולוניה באו מקרב חיילי המחנה הצבאי המקומי . יש להניח שאליהם הסתפחו מאוחר יותר אזרחים הלניים ממקומות אחרים , שנתאוו ליתרונות שהעניקו חיי הקולוניה הרומית . תהליך זה היה בוודאי אטי וממושך יותר . לפיכך , ראוי אכן לבחון מי היו מרכיבי הגרעין המייסד של כנסיית איליה קפיטולינה . מכל מקום , הדעת נותנת שהם לא היו מאנשי הלגיון המקומי או וטראנים מיחידות אחרות של הצבא הרומי . נראה שבפרשה זו לא נותר אלא להוסיף ולשער . ניתן , כמובן , לנסות ולתאר את מה שאירע אותה שעה בקרב נצרני ירושלים , ללא ראיות של ממש , כיציאה נוספת מן העיר , דוגמת היציאה לפחל . ספק אם נצרני ירושלים , על הנהגתם , ביקשו ליטול חלק במרד זה , גם אם עילותיו הישירות — הגזירות השונות — כוונו גם כנגדם . אולם , עם זאת , ייתכן בהחלט שדמויות מסוימות מקרב קהילה זו בחרו להיטמע בסביבתם הקרובה , תוך ויתור על אורח החיים היהודי שהפריד בינן לבין החברה ההלנית . 143 מלאלס , כרונוגרפיה , _^ ( עמ' . ( 279 שטרן , יהודים ויהדות , ב , עמ' , 402 מציין למקבילה ( עם שינויים ) אצל זונארס _, שדבריו קרובים יותר לתיאורו המקורי של קאסיוס דיו . 144 השווה : . ק , winh , Stuttgart 1978 , p . 450 Georgius Monachus , chronkon 11 , ed . שעל פיו יהודים רבים 48 , 000 ) במספר ) מתו כקרב , ואחריו פקד הדריאנוס להרוס את שרידיה של העיר וליישב בה הלנים . 145 ב'דיאלוג של טימותיאוס ועקילס' ( לעיל , הערה , ( 140 לא הוזכר כלל המרד , וסופר כי הקיסר קצף על היהודים בשל עירם החרבה . סיכת הרוגז תמוהה ועל אחת כמה וכמה תוצאתה . ברם , באי הזכרתו של המרד מקיימת מסורת זו על נסיבות הקמתה של העיר האלילית ( שם , עמ' ( 98 את עדותו של קאסיוס דיו שעניין זה קדם למרד . דומה שבכך יש ראיה נוספת לקדמותן של המסורות בחיבור זה , שלפיו רב חלקו של הדריאנוס בהגשמת הנבואות הנוצריות ( מתי כד ב , ( היינו , בסילוקם של שרידי הנוכחות היהודית , תהליך שבו הוחל בימי אספסיאנוס וטיטוס ( אצל אפיפאניוס , כאמור , אין כל התייחסות ליהודים . ( ' _* ' ג'ונס , העיר היוונית , עמ' ; 64 ב' איזק , מושבות רומיות , עמ' , 356 ושם , הערה , 77 מקורות נוספים לדעה זו . את דברי אבי יונה : 'שבעיר יושבו סורים , ( Stuttgart 1974 , s . v . 'Paiastina ' , col . 404 M . Avi-Yonah , . _pw' 7 _? £ , Suppi ., Bd . xin , ) _'amsn ניתן כעת לתמוך בעדות מאוחרת יותר , סדרת מטבעות שנטבעו בעיר בימי הקיסר אלגבלוס , ועליהם תיאור פולחן האבן הקדושה שהעביר על גבי מרכבה מהעיר אמסה ( Emesa ) שבסוריה לרומא . הופעת אבן זו במטבעות איליה קפיטולינה היא בבחינת עדות לחשיבות פולחנה בעיני המקומיים , שהיו כנראה ערבים סוריים שישבו בעיר ; ראה : להלן , משורר . 147 איזק , שם , עמ ' 148 . 357 הדבר נוגע בייחוד לסימן ההיכר העיקרי שהפריד
|
|