|
|
עמוד:81
בה " . לגבי ישיבת אלה האחרונים בעיר , העדויות קלושות למדי . עדותו של אפיפאניוס , בשלהי המאה הד , ' כי היהודים הנוצרים איוו את הר ציון למרכזם , אינה נעלית מכל ספק " . שכן , המסורת הקדומה על תלמידי ישו ב'מעשי השליחים' אינה מלמדת כי לאחר עליית רבם לשמים נאחזו בהר ציון , אלא רק ששבו לעיר והתכנסו בעלייה כלשהי " . ואף אם לפי אפיפאניוס , ציון לבדה לא חרבה ובסביבתה נותרו כמה קבוצות בתים ובצדם שבעה בתי כנסת , שאחד מהם שרד עד לימי מאקסימוס בישוף ירושלים , ( 347-334 ) הרי כמה עשרות שנים קודם למסירת עדות זו ביקר במקום הנוסע האלמוני מבורדו , שהותיר בידנו עדות דומה על שבעת בתי הכנסת ששרדו בהר ציון ; אך לעומת זאת הוא סתם לחלוטין בעניין המסורת על ישיבת היהודים הנוצרים במקום . 93 ולא זו אף זו , גם מקום התכנסותה של כנסיית הגויים הירושלמית , יורשתה של כנסיית הנימולים , אינו עולה בבירור מן המסורות הקדומות . 94 קיומה של כנסייה בהר ציון , שזוהתה עם סיפור האצלת רוח הקודש על השליחים , עולה בבירור לראשונה רק בעדותה של הצליינית אגריה , ששהתה בירושלים בשנים 384-383 בקירוב " , כעשור לפני הופעת המסורת בחיבורו של אפיפאניוס . 89 על התנאים בעיר לאחר החורבן ראה : ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ' 8 , pp . 469-471 rusalem sous la domination romaine' _, / _4 A' _^ H , II , B . Lifshitz , 'je _' - ; 877-876 בצירוף כתובות ; איזק , גבולות האימפריה , עמ' , 349-347 וכן לעיל בפרק הראשון בכרך זה . צריך לומר כי עובדת התיישבותם של יהודים בעיר לאחר החורבן איננה ודאית . וראה בקצרה סיכום שלל הדעות : p . 178 , n . 42 tualization ' , Ph . D . Dissertation , Jerusalem 1979 , hood , Temple , Sacrifices : Opposition and Spiri- dr . Schwartz , priest- 90 מאז סוף שנות החמישים ניסו הארכיאולוגים הפרנציסקאנים מיליק , 5 זסטה ימנצ'יני לקבוע מימצאים ארכיאולוגיים שונים מירושלים בסביבה יהודית נוצרית דווקא . וראה בעיקר : . pp . 17-25 , 41-51 L'archeologie judeo-chretienne , Jerusalem 1977 , 1 . Mancini , כנגר זאת ראה , למשל , ביקורת על חלק מהמימצאים הללו אצל . on Jewish Ossuaries' , PEQ , 106 ( 1 974 ) , pp . 53-66 R . H . Smith , 'The Cross ולאחרונה שוב הוטל ספק רב בערכן של התגליות מבית מדרשם של בגאטי וטסטה ; וראה בהרחבה ובאורח משכנע בספרה של טיילור , הנוצרים . " אפיפאניוס , על המידות והמשקלות 14 , ( כתב יד סורי , עמ' . ( 30 כפי שהעלינו לעיל , יש לקבוע את מועד בחירתו של שמעון , על פי המסורת שהביא אוסביוס , 1 , 11 , 111 , he ( עמ' , ( 226 לאחר מות יעקב וכיבוש ירושלים ; אולם שם לא צוינו הנסיבות והמקום . מסורות מאוחרות לכך בהרבה ( מן המאות הח - ' י (' קובעות בפירוש ש'המאמינים' שבו 'אל ציון הקדושה' ובחרו בשמעון בן קלופס ; כך אצל אלכסנדר מקפריסין , 'על הצלב הקדוש' -, ( pg _, 87 , 001 . 4041 ) לכך מוסיף אוטיכיוס מאלכסנדריה שהם שבו מעבר הירדן בשנתו הרביעית של אספסיאנוס 73-72 ) לספירה ; ראה בחיבורו אנאלים , ed . M . Bredey , . ( CSCO , 471-472 ) , Louvain 1985 , p . 47 אם יש לסמוך על עדויות מאוחרות אלו , הסמוכות אולי על מסורתם של אוסביוס ( הגסיפוס ) ואפיפאניוס , מסתבר שעד לאותה עת , עשור לאחר סקילתו של יעקב , היה חלל בהנהגתה של כנסיית ירושלים . ברם , אין כל הכרח לקבל סדר זמנים זה , ובהחלט ייתכ ן ששמעון נבחר מיד לאחר _המרטיריון של יעקב . סדר הזמנים של הגסיפוס שירת יפה את הדימוי שביקשה הכנסייה הירושלמית להנחיל . " ראה לוקאס כד נב : 'והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה ; ' מעשי השליחים א יב-יג : 'ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר , הנקרא הר הזיתים ... ויבואו העירה ויעלו אל העלייה אשר היו יושבים בה פטרוס ויעקב . ' ... 93 הנוסע מבורדו , 593 . 1-592 . 7 ( עמ' . ( 16 י" כך , למשל , אוסביוס 19 , vii , he , ( עמ' , ( 674-672 המספר על הכבוד שרוחשים בני הקהילה הירושלמית ( במאה הג ( ' לקתדרה של יעקב , הבישוף הראשון של קהילה זו , לא טרח לציין את מקומה המדויק בירושלים . ואילו המסורת שהביא פטרוס הדיאקון , כי כסאו של יעקב מצוי ב'ציון הקדושה , ' אין להקדים את זמנה לימי הצליינית אגריה , היינו בעשורים האחרונים של המאה הד ;' וילקינסון _, אגריה , עמ' , 183 הערה 95 . 1 אגריה , . ( CCSL , 175 , pp . 83 , 85 ) 3 , 43 ; 5 , 39
|
|