כנסיית הנימולים בירושלים והנהגתה עד החורבן

עמוד:67

הביא את פרשת הוצאתו להורג של יעקב בפני עצמה , אלא אגב תיאור מעלליו של הכהן הגדול חנן בן חנן . שהרי מלבד אזכור שמו של יעקב וזיהויו כבדרך אגב , סתם יוספוס בדבר עילת האשמתו , זיהוים של הנידונים עמו או אף של היוצאים נגד מעשהו של חנן , המתוארים בכינוי הסתום 'צדיקי העיר והמדקדקים בחוקים . ' בכל זאת , מבעד לעדות יחידה במינה זו לתולדות הכנסייה" נפתח צוהר לדמותו של יעקב כמנהיג מקומי בירושלים של ערב המרד הגדול . אזכורו אצל יוספוס , שלא עסק כלל בענייני הנוצרים בחיבוריו , אינו עניין של מה בכך . מעשהו הנמהר מעט של חנן , שנאחז בשעת הכושר שנזדמנה לידו , בימים שבין חילופי הנציבים , כדי לפגוע ביעקב , מעיד כי זה האחרון הוחזק כמיטרד או איום של ממש בעיני המנהיגות היהודית " . ההליך השיפוטי שננקט נגד יעקב — כינוסה של סנהדרין בידי הכוהן הגדול — בצד הד עמום של הסכמה בשתיקה מצדו של אגריפס השני , מאשרים לכאורה הנחה זו . האשמתם של יעקב והאחרים שנתפסו עמו 'כאילו עברו על החוק' מרמזת לעילה הלכתית . אולם זו , על פי הרמוז בעדותו של יוספוס , לא היה בה ממש " , וקרוב להניח שהיתה זו עילה פוליטית שהביאה את יעקב לסקילה . שורשיה של ההאשמה היו נעוצים במציאות החברתית הפוליטית ששררה אותה שעה ביהודה . לפי אחד השחזורים האחרונים שהוצעו למה שאירע בפועל , היה יעקב דמות כריסמאטית בעלת משנה חברתית אנטי אוליגארכית מובהקת ורגוריסטית אף יותר מזו של הפרושים " . עולמו עשוי היה להשתלב יפה בעולמן של קבוצות משיחיות דוגמת זו של 23 כך כינה עדות זו לאחרונה . fur W . G . Kummel , Tubingen 1985 , p . 73 et al . ( eds . ) , Glaube und Eschatologie : Festschrift Herrenbruder — der erste "Papst" ?\ E . Grasser M . Hengei , 'Jakobus der המסורת על המרטיריון של יעקב אצל הגסיפוס _, שראוי לראות בה לא רק מסורת יהודית נוצרית , אלא במידה רבה גם מעין 'מסורת מקומית רשמית' של כנסיית הנימולים הירושלמית , שונה בתכלית ממה שמתאר יוספוס . ראה על כך בהרחבה להלן . וכן דבריו החר משמעיים Moule Festschrift , London 1970 , pp . 147-161 in the New Testament ' , E . Bammel ( ed . ) , C . F . D . J . Blinzler , 'The Jewish Punishmentof Stoning _V _1 P u היתה כאן לכאורה חזרה על סקילתו של סטפאנוס ( הפרוטו מרטיר ) בידי ההמון הנסער ! ראה 1 ד' _שח ח , אגריפס הראשון מל ך יהודה האחרון , ירושלים תשמ"ז _, עמ' . 91-82 לדעת קמפנהאוזן _, בעקבות יציאתם של ההלנים מירושלים והירידה שחלה במעמדו של פטרוס , התחזק מעמדו של יעקב , שייצג את 'האגף היהודי' בקהילת האם בירושלים : 1966 , pp . 7-8 of Authority in the Early Church , Philadelphia Chadwick , Jerusalem and Rome — The Problem Early Church' , H . von Campenhausen & H . hausen , 'The Authority of Jesus' Relatives in the H . von Campen- 25 אין כנראה מקום לספק בדבר השקפת יוספוס על עילת הוצאתו של יעקב להורג . היתה זו עילה הלכתית שטיבה אינו ברור . ראה : Historiography from 1770 to the Present Day , of Jesus : A Study in the Gospels and Jewish DR . Catchpole , The Trial . Leiden 1971 , pp . 241-245 וראה עוד דברינו להל ן על יד הערות 51 ו . 52 26 כך הציע לאחרונה מרטץ , יעקב , עמ' ; 67-64 הדברים מבוססים בראש ובראשונה על עיון במציאות החברתית באותה עת העולה מעדותו של יוספוס . תפיסתו החברתית של יעקב , שהושתתה בעיקר על דאגה קנאית לעניים ולנדכאים ועוינות לא ר ק לעושר אלא גם לעשירים , עמדה במרכז ה'איגרת' המיוחסת לו , שבה יש לראות משום לקט של דברים בעל פה ממשנתו , שעובד ונערך במקום אחר ( יש הסבורים באנטיוכיה ) ופורסם , ככל הנראה , בשלהי המאה הא . ' על היחס לעשירים ולעושרם — א ט-יא ; מעשי העוולה של העשירים — שם , ב א-ח ; טו-טז ; ה א—י : כל אלו היו ודאי לצנינים בעיני החברה הצדוקית העריצה , שהיתה מעורבת במתחים מעין אלו , כגון זה שבין הכהונה הגדולה לבין הכהונה הזוטרה . ראה יוסף בן מתתיהו , קדמוניות , כ . 207-204 ; 181— 180 , על ההקבלות בין מסורות באיגרת לעולם ההלכה ראה כקצרה P . H . Davids , 'The Epistle ofJames in 1

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא