|
|
עמוד:62
ירושלים . בהרצאה שנשא הנרי צ'דויק בשנת 1959 אמר על כנסיית ירושלים שלאחר מרד בר כוכבא את הדברים הבאים : הכל מצביע על כך כי כנסיית הגויים של ירושלים יצרה לעצמה במהרה מודעות כי היא יורשתן של המסורות הקדומות ביותר של הנצרות . דברים אלו נאמרו כחלק משרטוט תוויו של המתח שנשתרר בכנסייה עד למאה הד' בין שני דגמים של זהות עצמית סמכותית , שאותם כינה המעגל והאליפסה . רומא ייצגה את המרכז הנורמטיבי של מימסד כנסייתי ועקרונות האמונה = ) המעגל ;( כנגדה ייצגה ירושלים את היסוד ההיסטורי של מקור העבר המשותף = ) האליפסה . ( צ'דויק טען כי רומא לא הצליחה לרשת באורח מוחלט את מקומה של ירושלים ולהציג עצמה כמנהיגה בלעדית . לשון אחר , הדגם המעגלי לא דחק לחלוטין את הדגם האליפטי . עם זאת , ראה צ'דויק את מעמדה של ירושלים _באימות זה לא כביטוי של מציאות ריאלית אלא השתקפות של דימוי , או בלשונו , mystique קרי , הילת מיסתורין , ובניסוח פיוטי קבע . reality ' is in one sense poetry rather than truth , literature rather than dogma , symbol rather than cold 'All this . בכך הצטרף צ'דויק , לכאורה , לגלריית החוקרים דלעיל . אנו נשאל : האם אכן היה זה מיתוס בלבד שהוסיף לקיים את מעמדה ההיסטורי של כנסיית ירושלים ? האם במשך התקופה הארוכה , למן שלהי המאה הא' ועד לראשית המאה הד , ' לא הוזן ולא נתמך מיתוס זה במציאות ריאלית שנרקמה אט אט בכנסייה זו ? שהרי ספק אם תביעותיה של כנסיית ירושלים להכרה במעמדה המיוחד — תביעות שנענו לפחות בחלקן בוועידת ניקיאה , צמחו יש מאין במהלך העשור השלישי של המאה הד . ' מאחורי היסוד ההצהרתי שבקאנון השביעי המפורסם של ועידת ניקיאה בשנת , 325 שעל פיו הוענק לכנסיית ירושלים מעמד של כבוד , ניצבה ההכרה כי לכנסייה זו אכן ראוי להעניק מעמד מיוחד , אף כי המונח 'מעמד אפוסטולי' לא נזכר באותו הקשר . הן נוסח התביעה גופה , שעליה אין אנו יודעים דבר ויכולים רק לשער בעניין נסיבותיה , הן ההכרה דלעיל נתגבשו ברקע היסטורי קדום יותר . המאות השנייה והשלישית לה שביתה ברוב הספרות עד למאה העשרים , על דרכי התפתחותה של המינות הנוצרית . מחקרו של באואר הכה גלים עוד זמן רב לאחר שפורסם . ראה , למשל , סקירת המחקר : in Earliest Christianity during the Last Decade ' , ception of Walter Bauer ' s Orthodoxy and Heresy D . J . Harrington , The Re- . htr , 73 ( 1980 ) , pp . 289-298 אולם באואר התעלם לחלוטין מכנסיית ירושלים על מסדה היהודי נוצרי , שדווקא ממנה יכול היה להביא ראיה מרכזית לתפיסתו על עוצמתה וסמכותה הרוחנית של קבוצה שנתפסה לימים כמינות ; על כך העיר כבר ג' סטרקר ( Strecker G . ) בנספח למהדורת התרגום הנ"ל , עמ' . 241 עיון חדש ומקורי בתפיסתו של באואר 'Does it Make Sense to Speak of Pre-Nicene R . Williams , . Cambridge 1989 , pp . 1-23 doxy : Essays in Honour of Henry Chadwick , Orthodoxy ' , idem ( ed . ) , The Making of Ortho- בשל כך מן הראוי שאנו , הצועדים בעיקר בעקבות אוסביוס , שדבריו הם המקור הבולט לתולדותיה של כנסיית ירושלים , ננהג זהירות רבה . 1959 , Oxford 1959 , p . 6 Inaugural Lecture , University of Oxford , 5 May Concepts of Authority in the Early Church , H . Chadwick , The Circle and the Ellipse : Rival שם , עמ' . 7 ראה בקצרה : Council of Nicaea ' , HTR , 53 ( 1960 ) , pp . 173-174 H . Chadwick , 'Faith and Order at the
|
|