|
|
עמוד:56
זיכרון ירושלים ומעמדה לאחר החורבן זכר לירושלים כיוון שקדושתה של ירושלים לא בטלה עם חורבן העיר , נקבעו לא רק הלכות ומנהגים שיש בהם טיפוח זיכרון היסטורי וביטויי אבלות , אלא גם כאלה שביקשו לשמר את מעמדה המרכזי של העיר בתודעת העם בחיי היום יום . בהתחשב במימד הדה צנטראליסטי שבדברי החכמים החל בדור יבנה , יש לראות בהבלטת מקומה של ירושלים משקל נגד עיקרי בעל מטען ריכוזי שמילא תפקיד מכריע בגיבוש הזהות העצמית של עם ישראל כיוון שגלה מעירו , ולימים גם מארצו . מנהגי אבלות על ירושלים נזכרים לרוב בדברי חז"ל : אמר רבי אלעזר : הרואה ... ירושלים בחורבנה אומר 'ציון מדבר היתה ירושלם שממה' ( ישעיה סד ט ) וקורע ( בבלי , מועד קטן כו ע"א . ( ביום שרואה אדם את ירושלים חריבה _, נאסר עליו לאכול בשר ולשתות יין ( תוספתא , נדרים א ד [ מהדורת ליברמן , עמ' , ([ 102 וידועה המסורת על אותם 'פרושים בישראל' שלא היו אוכלים בשר ושותים יין כלל מאז שחרב הבית , ושעמהם התעמת רבי יהושע ( תוספתא , סוטה טו יא [ עמ' . ([ 242 אמנם , רבי יהושע התנגד שם לאבלות מופרזת , אך אף על פי כן מסיימת הברייתא במנהגי אבלות : כך אמרו חכמים י סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט , זכר לירושלם _ עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בה דבר מועט , זכר לירושלם ; עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט , זכר לירושלם , שנאמר 'אם אשכחך ירושלם ' ... ( שם , יב-יד _[ עמ' " . ([ 243 תפילות למען ירושלים ותפילות אל עבר ירושלים אחד ממוקדי העלאת זכרה של ירושלים הוא בתפילה . 'היכן הוא מזכיר ? עומד בתפלה חייב להזכיר את ירושלים [ ולומר ] "ולירושלים עירך ברחמים תשוב , " בברכת המזון אומר "מנחם ציון ובונה ירושלים '" ( מדרש תהלים קכא ג [ מהדורת בובר , עמ' . ([ 506 ברם , כאן אין לומר כי חז"ל חידשו לחלוטין את אזכורה של העיר , כי אם התאימו את הנוהג לעשות כן בתפילות והודיות , שזמנן עוד מימי הבית , למציאות שלאחר החורבן . 64 בבבלי , בבא בתרא ס ע"ב פירטו והדגימו סימני אבלות אלו , ואף הוסיפו שם שהיו שמים אפר בראש חתנים במקום תפילין . 65 שהרי כבר אצל בן סירא מצאני : 'רחם על קרית קדשיך , ירושלים מכון שבתך ; מלא ציון את הודך ומכבודך את היכלך' ( לו יב-יג ;( וכן גם : 'הודו לבונה עירו ומקדשו כי לעולם חסדו' ( שם , נא r שירושלים 'לא ניטעת ולא נזרעת ולא נחרשת ... ואין מקימין בה אילנות חוץ מגנת ורדין שהיתה שם מימות נביאים הראשונים' ( תוספתא , נגעים ו ב , ( מקורן בדאגה לצורכי התרחבותה של העיר .
|
|