|
|
עמוד:40
מסופר כי לקח את רבקה העקרה 'להר המוריה למקום שנעקד שם והתפלל על ההריון' ( פרקי דרבי אליעזר , פרק לב , ( וכן סיפרו כי יעקב לקח 'י"ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו וישם אותם מראשותיו . ' דברי חז"ל במקום אחר אף סוגרים את מעגל הזיקה של האבות אל ירושלים : כשם שקדמונים הגיעו למקום עוד בטרם נתקדש על ידי האומה כולה , כך גם מביא המדרש את שלושת האבות , ואף את משה רבנו , אל שערי בית המקדש בחורבנו , בניסיון נואש אחרון להעביר את רוע הגזירה . ירושלים ה'היסטורית' ידיעותיהם של חז"ל על תולדות העיר ירושלים מימי דוד ועד לימי שיבת ציון באו להם , כמובן , בעיקר מן המקרא . ואולם על המידע המקראי הוסיפו חכמים פירושים ואגדות , ובכך יצרו מעין רציפות בין ה'קדם היסטוריה' של העיר , שכל כולו נסמך על דבריהם , לבין ההיסטוריה המקראית המוכרת לכל הקורא בכתבי הקודש . ה'תפר' המובהק ביצירה זו של חז"ל קשור לבואו הראשון של דוד המלך לאתר שעליו עתיד להיבנות בית המקדש , והדרך שבה זיהה דוד את המקום : כיון שראה אותו הקדוש ברוך הוא ( את דוד ) שעומד ומצטער על בית המקדש מיד שלח אצלו גד הנביא , והראה לו את מקום בית המקדש , כמה שכתב 'ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה והקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי' ( שמואל ב , כד יח , ( מיד הלך דוד ... ומצא שם את המזבח שבו הקריב אדם הראשון , ובו הקריב נח ובו הקריב אברהם " . כיון שמצא אותו התחיל מודד ואמר 1 מכאן ועד כאן העזרה , מכאן ועד כאן קדש הקדשים ... ( פסיקתא רבתי מג [ מהדורת איש שלום , קעט ע"ב . ([ כשם שחז"ל הרחיבו את תולדות ירושלים המקראית , כך גם לימי הבית השני ניתן להבחין במסורות ' היסטוריות' או היסטוריות למחצה בעלות זיקה לירושלים , שהגיעו לידי חז"ל , ושאותן מסרו הלאה תוך כדי הרחבה נוספת משלהם . יש להניח כי חלק מהידיעות הללו נשאבו ממסורות עממיות שהיו ידועות לציבור הרחב , ושבאמצעותן הבינו הרבים את פשרם של חגים או ימים טובים שנוספו לאומה לאחר תקופת המקרא ; הבולטת במסורות אלה ודאי קשורה למעשים שעמדו ביסוד חג החנוכה . כמו כן הגיעו לידיהם ידיעות עמומות על התנגשויות בין שליטים שונים בירושלים לבין קבוצות שונות בעם , הן בימי החשמונאים י והן בימי הורדוס ובניו . בכך לא נבדלו החכמים משאר הציבור , מחד גיסא , ובמובן מסוים אף לא מן ההיסטוריוגראפים היהודים הבודדים מימי הבית השני , כמו יוסף בן מתתיהו , מאידך גיסא . לעתים דומה שגם חז"ל וגם יוסף בן מתתיהו שאבו מידע 21 פרקי דרבי אליעזר , פרק לד ; , למקורות נוספים ראה.- גינצבורג , אגדות היהודים . ה , עמ' , 289 הערות . 131 , 130 22 איכה רבתי , פתיחתא כד ( מהדורת בובר , עמ' . ( 27-26 23 הרעיון שאותו מזבח שירת את כל הקדמונים מופיע בפרקי דרבי אליעזר , פרק לא : 'אמר רבי ישמעאל : כיון שהגיעו לאותו מקום הראהו הקב"ה לאברהם ואמר לו זה הוא המזבח , הוא המזבח שהיה אדם הראשון מקריב בו מקודם , הוא המזבח שהקריבו בו קין והבל , הוא המזבח שהקריבו בו נח ובניו . ' 24 לסקירה של מסורות חז"ל על החשמונאים , שמרבית ן מתייחסות למעשה לדברים שהתרחשו בירושלים , ראה מאמרי , 'החשמונאים בספרות חז"ל , ' ד' עמית וח' אשל ( עורכים , ( ימי בית חשמונאי ( עידן , , ( 19 ירושלים תשנ"ו _, עמ' . 276-261
|
|