|
|
עמוד:27
הגזירות שגזרה המלכות בתום מלחמת בר כוכבא היו מכוונות למוטט את כוחה ורוחה של האומה בארץ ישראל ולהביא לידי חיסולה הרוחני והיישובי . כחלק ממעשים אלו יש לראות , כנראה , אף את האיסור על התיישבות יהודים בירושלים . אמנם ייתכן שהאיסור לא היה אלא ביטוי של רצון לנקום ביהודים , לאסור עליהם את הישיבה בעיר הקדושה להם , אשר שימשה בסיס לתקוות גאולתם . אולי נעשה הדבר רק כדי להבטיח את אופיה הנוכרי של העיר . האיסור לא נזכר במקורות משפטיים רומיים , אך קיומו אינו מוטל בספק . מעידים עליו אבות הכנסייה , בין במישרין בין בעקיפין , בין כמסיחים לפי תומם ובין כמציגים את הגזירה ביסוד דרשותיהם נגד היהודים והיהדות . מעידים עליו הסופרים הנוצריים , החל ביוסטינוס מארטיר בן הדור וכלה במקורות מאוחרים " . אמנם יש סתירות בין העדויות השונות באשר לחומרתו של האיסור ולהיקפו ( יש שכתבו שהעוברים על האיסור היו צפויים לעונש מוות ; יש שכללו גם את בית לחם בגזירה , ( ואין ספק שאבות הכנסייה נטו להפריז ; אך בעיקר האיסור אין אנו רשאים לפקפק . ייתכן שהאיסור הרשמי על ישיבת יהודים בירושלים נמשך דורות רבים . עם זאת , לקראת סופה של המאה הב , ' ולכל המאוחר בראשיתה של המאה הג , ' אנו מוצאים קבוצת חכמים המכונה 'קהלא קדישא דבירושלם . ' חבורה זו נזכרת בשישה מקומות בתלמוד הבבלי , שם מובאות מסורות באגדה ובהלכה המחמירות והמוסיפות על ההלכה התגאית הרווחת " . על פי המסורת בביצה כז ע"א מעיד ' רבי משום קהלא קדישא דבירושלם רבי שמעון בן מנסיא וחבריו . ' משמע מכאן שאנשי הקהילה הקדושה שבירושלים הם רבי שמעון בן מנסיא וחביריו " . דברים אלו תואמים את מסורת הגאונים , שנמסרה 'מרב יהודאי גאון משמיה דרבוותא ראשונים , ' והמזהה את 'קהלא קדישא שבירושלמי עם אנשי ה'עדה הקדושה' הנזכרים בירושלמי ובקהלת רבה , הם רבי יוסי בן המשולם ורבי שמעון בן מנסיא " . שני חכמים אלו הם בני דורו של רבי יהודה הנשיא . במסורת הארצישראלית נתכנתה חבורה זו בשם הסתמי 'עדה קדושה , ' בהנחה שהכל ידעו היכן ישבה ; ואילו במסורת הבבלית נתכנו על שם מקום מושבם . בקהלת רבה אומר רבי משום העדה הקדושה : בנה לך אומנות עם התורה . מאי טעמא ? ראה חיים וגו 80 ' ולמה הוא קורא אותן עדה קדושה ? שהם היו רבי יוסי בן [ ה ] משולם ורבי שמעון בן מנסיא , שהיו משלשין היום : שליש לתורה , שליש לתפילה , שליש למלאכה . ויש אומרים שהיו יגעין בתורה בימות החורף ובמלאכה בימות הקיץ . 75 ראה רשימת המקורות אצל שירר , ההיסטוריה של העם היהודי , א , עמ' , 699 הערה 146 כמהדורה הגרמנית ( במהדורה האנגלית החדשה צומצמו המקורות . ( לרשימה מלאה ראה : Jerusalem ' , // 77 ? , 19 ( 1926 ) , pp . 199-206 'Hadrian ' s Decreeof Expulsion of the Jews from j . r . Harris , 76 בבלי , ברכות ט ע"ב ; ביצה יד ע"ב ; יומא סט ע"א ; תמיד כז ע"ב ; ראש השנה יט ע"ב . לכל הפרשה ראה ספראי _, קהלא קדישא . 77 כך לפי נוסחאות עיקריות . בנוסח שלפנינו ישנן הוספות שלא מגופה של המסורת . ראה ספראי , קהלא קדישא . " כך בכ"י של רש"י ( מובא בספר דקדוקי סופרים לביצה , עמ' . ( 68 עדויות נוספות באוצר הגאונים לביצה , עמ' . 23 " ירושלמי , מעשר שני סוף פרק ב -,קהלת רבה לפסוק ט ט . זיהוי זה מקובל אצל כמה מן הראשונים , וביניהם גם רבי יהודה ברבי קלונימוס משפירא בספרו יחוסי תנאים ואמוראים , ערך 'רבי יוסי בן המשולם' ( כ"י שוקן . ( ° המשכו של הפסוק בקהלת ט ט : 'עם אשה אשר אהבת . ' החכם דורש 'חיים' — אומנות ו'אשה אשר אהבת' — תורה , ללמדך שיש לצרף אומנות עם לימוד התורה .
|
|