|
|
עמוד:15
פרק שני היהודים בירושלים בתקופה הרומית שמואל ספראי בימי בית שני היתה ירושלים לעם היושב בארץ ובתפוצות הרבה יותר מעיר בירה . ירושלים כולה זוהתה למעשה עם בית המקדש ונידונה כעין תחומו הרחב . בית המקדש לא היה רק המקום היחיד שהיו מקריבים בו קרבנות היחיד והציבור , אלא גם מוקד של יצירה והוויה ציבורית יהודית עשירה . בית המקדש והעיר ירושלים היו 'גיא החיזיון' ליצירה הרוחנית והחברתית . בה נתגבשו מוסדות הציבור ומסגרות לאורחות חיים לציבור וליחיד . ערכים ומסגרות שלא היו קשורים בהכרח למקדש ולעיר ירושלים , כגון לימוד התורה וחיי בית הכנסת , לא זו בלבד שגובשו בירושלים , אלא שאף אחוזים היו בחיי המקדש והעיר ומהם ינקו את סמכותם וכוחם . לירושלים עלו ללמוד תורה וללמדה ; העומדים בתפילה כיוונו את פניהם לירושלים ולמקדש ; והרוכב על גבי בהמה , שאינו יכול לירד ולהחזיר את פניו , 'יכוון את לבו כנגד בית קדש הקדשים . ' בני הארץ והתפוצות כאחד היו מעלים את מחצית השקל , ששימשה לכלכול הוצאת המקדש והעיר ירושלים * . בימי הבית היתה ירושלים לא רק המרכז לחיי הציבור ולחיי המעשה והרוח ; היא תפסה מקום מרכזי גם בעולמם של ההלכה , המחשבה , החזון , הערגה והתקווה של עם ישראל . מציאות זו בולטת בכל הספרות של ימי בית שני ; היא משותפת לכל החוגים והזרמים הדתיים , החברתיים והרעיוניים החל בפרושים ובחכמים וכלה בכת קומראן וכנוצרים היהודים . משנשרף המקדש וחרבה העיר , כחודש לאחר כיבוש הר הבית , אבד לעם היהודי מרכזו היישובי , ההנהגתי והציבורי לדורות רבים . עם זאת , כפי שיתברר , היישוב היהודי לא נכחד לחלוטין לאחר החורבן , ובמשך השנים אף נעשו מעשים ליישב את ירושלים . יישוב יהודי נתקיים בפרקי זמן רבים במשך תקופתנו , חרף האיסור שנגזר על יהודים לשבת בעיר לאחר מרד בר כוכבא . ברם , בכל התקופה האמורה שוב לא היתה ירושלים מרכז ריאלי ויישובי , הנהגתי או לימודי . לאחר החורבן שוב לא היתה ירושלים אלא מוקד לערגה ולתקווה . נתברר מקומה בהלכה , נתחברו קינות על חורבנה , נארגו דברי הגות ומחשבה על מקומה במסכת הערכים הייחודיים ; ונישאה תפילה ' ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת , ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם . ' במהלך כל התקופה הרומית הביזאנטית לא היו אלא פרקי זמן קצרים שבהם שימשה ירושלים מרכז של ממש לקהילה יהודית . כמעט בכל המלחמות , המאבקים והניסיונות לחידוש עצמאות 1 ראה : אלון , תולדות היהודים , א , עמ' 2 . 21-20 ראה : ספראי , העלייה לרגל , עמ ' 3 . 8-7 משנה , ברכות ד ה . * ראה : י' ליוור , חקרי מקרא ומגילות מדבר יהודה , ירושלים תשל"ב , עמ ' . 130-109
|
|