|
|
עמוד:ח
דברים זה . מחברי הספר עמדו בפני משימה שקשה להצליח בה : יצירת חיבור שיהא רב ממדים אבל לא יגלוש לארכנות , שיהא שיטתי ומאוזן במבנהו , קפדני וביקורתי בדרך כתיבתו ואשר יוביל את הקורא בבהירות אל הישגיו המעודכנים של המחקר . מאחר שכמות המחקרים החדשים היא רבה וגם הגילויים הארכיאולוגיים מתחדשים בקצב מואץ , קשה מלאכת העדכון ולא מעטים הפרקים שנדפסו כאן , שכבר בשעת צאתו של הכרך לאור הם לוקים בחסר של פרטים ושל הפניות ביבליוגראפיות . לאושרנו , טבע המחקר שהוא הולך ומתפתח , ולעולם אינו שבע רצון . הספר דן בירושלים בשתי תקופות השונות זו מזו באופיין ועדיין יש להן מכנה משותף r תקופת השלטון הרומי הפוליתיאיסטי ותקופת השלטון הביזאנטי הנוצרי . לצורך הבהירות נקטו המחברים והעורכים בשם התקופה הביזאנטית לתקופה שמימי קונסטנטינוס ברבע השני של המאה הרביעית , שאז החלה התבססות הנצרות כדת הממלכה הרומית ונקבעה ק ונסטנטינופוליס כבירה חדשה , אף על פי שהמאה הרביעית כולה היתה עדיין תקופת מעבר . למרות השינוי המהפכני בתולדות ירושלים עם עליית הנצרות והעמדת העיר במוקד ההתעניינות העולמית , מצאנו לנכון שלא להפריד את הספר לשני כרכים נפרדים — האחד הדן בתקופה הרומית והאחר העוסק בתקופה הביזאנטית . בספר ימצא הקורא פרקים המוקדשים לאחת מן התקופות — דוגמת המטבעות והכתובות של איליה קפיטולינה הרומית , ההיסטוריה של ירושלים הרומית , היהודים בירושלים בתקופה הרומית וכר . לעומתם פרקים אחרים מוקדשים באופן מפורש לתקופה הביזאנטית — לתולדות העיר , מצבה הטופוגראפי , אוכלוסייתה , חיי הרוח בה ותיאוריה בספרות ובאמנות . סידור הפרקים בתוך הכרך הוא במידת האפשר על פי הסדר הכרונולוגי — הפרקים העוסקים בתקופה הרומית קודמים לאלה המוקדשים לתקופה הביזאנטית , אך למרות התמורות הגדולות העיר היא אותה העיר ומבחינות רבות קווי אופיה הכלליים לא השתנו . האימפריה הביזאנטית ראתה עצמה כרומא ו היוונית , השפה המדוברת במזרח הרומי נותרה השפה השלטת בעיר ; התרבות הנוצרית עדיין שימרה לא במעט את המורשת ההלניסטית . רבים מפרקי הספר מתייחסים לתקופות המעבר שבין התקופות , וההמשכיות היא רבה . משיקולים אלה אף נמנענו מחלוקת הכרך בתוך עצמו לשני שערים שונים . שלושה הופקדו על העריכה . שמואל ספראי , יורם צפריר ומנחם שטרן . למרבה הכאב נפל מנחם שטרן קרבן בידי מרצחים בירושלים בשנת , 1989 כאשר הכרך היה בשלבי יצירתו הראשונים . לא זכינו אנו העורכים ולא זכו הקוראים להתעשר מחכמתו , ידיעותיו הרחבות ומחשבתו הבהירה של מנחם , החוקר הדגול והחבר הנערץ . המחברים והעורכים מודים להנהלת יד יצחק בן צבי ולקבוצה מסורה של עובדי בית ההוצאה ובראשם שלומית משולם וחננאל גולדברג . יוחאי גואל עבר על כתב היד , אייל בן אליהו סייע באיסוף החומר הגראפי , חנניה כהן עיצב חלק מן הפרקים , דוד לוביש היה עורך לשוני , תמר סופר הכינה את המפות ושמחה וינוגרד הכין את המפתח . ועוד נתונה התודה ליהודה בן פורת שניהל את יד בן צבי , כשהיה הספר בשלבי יצירתו הראשונים , ועמד על ערש חידושה של סדרת ספרי ירושלים , ולרבים שלא נזכרו כאן בשם , אך תרומתם בעצה ובמעשה היתה חשובה מאין כמוה . תמוז תשנ"ט יורם צפריר ושמואל ספראי
|
|