|
|
עמוד:11
מבוא תחת הכותרת "המשפט המקראי" ביקשנו לכלול את התהליכים הקשורים בעטיין / משפט במקרא , למן תהליכי החקיקה ועד להוצאתם לפועל של גזרי' הדין , במובחן מן הכותרת המשפט העברי , המזוהה עם ההלכה . אף שחוקי התורה היוו בסיס ליצירת ההלכה , אין ביניהם זהות גמורה , אלא ממין היחס שבין בסיס לבין בנייךעל . חוקי התורה היוו את הבסיס להתהוותה ולצמיחתה של ההלכה היהודית . עיקר המאמץ של מדרש ההלכה היה מכוון לפרש את החוקים והמצוות שבתורה , שעל פי המסורת ניתנו לישראל מן השמים , על מנת להתאימם למציאות המשתנה של ההוויה היהודית , כדי שאפשר יהיה לחיות על פיהם . לצורך זד , פותחו כבר על ידי ראשוני התנאים דרכים ו"מידות שהתורה נדרשת בהן . " ביחס לפרשנות זו כבר העיר נכונה אחד מחוקרי המשפט בימינו : "למטרות המעשיות של ההלכה היהודית החוק המקראי משמעו מה שהתלמוד אומר עליו . במרבית המקרים הפרשנות התלמודית נכונה , אבל מה שבאמת חשוב הוא המקרים המעטים היוצאים מכלל זה " . צמיחתה של ביקורת המקרא בעת החדשה העתיקה את הטיפול במשפט המקראי מתחום הפרשנות ההלכתית היהודית אל תחום המחקר ההיסטורי פילולוגי האוניברסלי . גם ביקורת המקרא התבססה בעיקר על לימוד חוקי התורה , אולם עיקר המאמץ הלמדני שלה כוון להתחקות אחר תהליך התהוותם ההיםטורית הספרותית של חוקי התורה , מתוך הנחה שהללו נוצרו על ידי בני אדם על מנת לשרת את צרכיהם החברתיים . על בסיס ההבחנה בין קובצי חוקים שונים בתורה ( סה"ב , ם"כ , מ"ת ) ובדרך של חשיפת הסתירות שביניהם , ניסו חוקרי המקרא הביקורתיים של המאה הי"ט לעקוב אחר התהוותם הספרותית של חוקי התורה , למן השלבים הראשונים של חיבורם בכתב ועד לעריכתה הסופית של התורה . נקודת המוצא לקביעת היחס שבין קובצי החוקים השונים שבתורה לבין תיארוכם הכרונולוגי הייתה זיהויו של ספר דניים עם ספר התורה שעל פי תיאורו של ספר מלכים ( מל"ב כב , כג והשווה דהי"ב לד , לה ) נמצא במקדש בימי יאשיהו , ושעל'פיו ערך יאשיהו את הרפורמה הדתית שלו 623 ) לפנה"ס . ( העיון בחוקי התורה היה כרוך ומשולב בחקר תהליך התהוותה וחיבורה של התורה בכללה ובקביעת היחס שבינה לבין החטיבות האחרות של ספרות המקרא -
|
|