|
|
עמוד:12
היישוב הישן ועולי תימן ואלו לא מיהרו להצטרף לארגוני הפועלים , הם העדיפו לטפח מסגרות נפרדות כמו "התאחדות התימנים" או "ועד העדה הספרדית . " רוב החוקרים , שעסקו בשאלה זו , הסבירו את כיבוש ההגמוניה בידי תנועת הפועלים במבנה הארגוני המלוכד שלה , קיומה של עתודה תנועתית ומנהיגות בעלת מוטיבציה . הם הבחינו , כמובן , בין הזרמים הפוליטיים השונים בתנועת הפועלים , אולם לא הקצו תשומת לב מספקת למשמעותם , במיוחד לא להבחנה הדורית - אידיאולוגית שביניהם . נראה שדווקא זו היא הנקודה החשובה להבלטה ולהסבר משום שתנועת הפועלים בארץ לא היתה מלוכדת מעולם . אדרבא , המאבקים הפנימיים בתוכה היו חריפים במיוחד . בדיקה המצרפת בהכללה את כל זרמי תנועת העבודה הישראלית , ומעמתת אותם אל מול התנועות האחרות ביישוב אין בה תשובה מספקת על שאלות כמו : מדוע לא נוצרה תנועה דומה בציונות הדתית , אשר גם לה היו ארגונים בארץ ועתודות בגולה . ומדוע לא קם ארגון כזה לציונות "הבלתי מעמדית , " זו שמצאה מאוחר יותר את מקומה בתנועה הרוויזיוניסטית . גם לתנועות אלו היתה מוטיבציה , גם הן בנו מערכת ארגונית והעתודה הפוטנציאלית שלהן בגולה היתה אף גדולה מזו של תנועת הפועלים . בהקשר זה של תהייה על כוחה של תנועת הפועלים הדבר הבולט לעין הוא שהנהגת תנועת הפועלים , זו שתהיה להנהגת היישוב ואחר כך להנהגת המדינה , עולה לארץ בפרק זמן מוגדר , ואילו מי שהיו לאופוזיציה להנהגה , בתוך התנועה , עולים בפרק זמן אחר . חלוקה כרונולוגית זו , שניתן לזהותה גם בתנועות האחרות , מוצעת כאן כמפתח לבדיקת עצם התרקמות המערכת האידיאולוגית והפוליטית בתוך תנועת הפועלים ובמשמעותה הרחבה יותר ככלי להבנת דרכה של תנועת הפועלים להגמוניה . מערכת היחסים שבין גלי העליה השונים כגורם בעיצוב המבנה הסוציולו גי , הכלכלי והפוליטי איננה מיוחדת לחברה הישראלית דווקא . היא מהווה גורם בולט בארצות הגירה נוספות כמו בחברה האמריקאית . אך נראה שבישראל ביטויה בולט במיוחד בגלל האינטנסיביות שבה התגבשו האידיאולוגיה , המוסדות והחברה , בפרק זמן קצר ותוך כדי מאבקים קשים כלפי פנים וכלפי חוץ . החלוקה לגלי עליה והכתרתם בדימויים וסטיגמות נעשו בידי בני התקופה . החוקר הבודק אותם יכול למצוא בהם הכללות הרחוקות מהמציאות ולעיתים גם עיוותים . יש בין החוקרים המסיקים מכך שעצם החלוקה לגלי עליה
|
|