|
|
עמוד:11
" מחקר שדה . " האנתרופולוג יעדיף בין מתודות אלה את המתודה של " תצפית משתתפת / ' שבה הוא אוסף נתונים תוך השתתפות בחיי החברה הנחקרת . לרשות חוקר אשר מבקש לעסוק בטקסטים של חברות שכבר אינן קיימות , כמובן לא עומד יתרון מתודולוגי זה : הוא אינו יכול לשאול את אנשי החברה כיצד הם תופסים את משמעות המנהגים והסמלים שלהם , ועליו לשחזר את משמעותם מתוך חלקי הידע שברשותו ומתוך ההקשרים שהוא עורך בין החלקים הללו . אבל הוא יודע איזה שאלות היה שואל אילו השתתף בחיי אותה חברה כצופה . בדרך זו הוא מבקש להבין את משמעות התופעות בעיני אנשי החברה שהטקסט מתייחם אליה , ואת משמעות הסמלים של התרבות שהוא חוקר . בשלב הראשון על החוקר למיין באופן שיטתי את התופעות , ובשלב השני עליו למצוא קשר בין כל תופעה נחקרת לבין תופעות אחרות בחברה הנחקרת . אם יימצא שהתופעה הנחקרת משתנה כאשר משתנות תופעות אחרות באותה חברה , סביר שקיבלנו הסבר תקף . השימוש במתודה זו מקובל במדעי החברה מאז מחקריו של דירקהיים , ובעיקר מאז פרסום ספרו על ההתאבדות , שבו הצביע על הקשר בין שיעורי ההתאבדות לבין טיב קשריו של היחיד עם קהילתו . מתודה זו בודקת איפוא את הקשר בין ההתנהגות הנצפית של היחיד לבין המיבנה החברתי , ונותנת הסבר חברתי לתופעה חברתית . עוד מן הראוי להזכיר את מכס ובר , בן זמנו של דירקהיים , שבמתודה דומה גילה את הקשר שבין האתיקה הדתית לבין טיב הפעילות הכלכלית . כבר הזכרנו את בני דורנו - מרי דוגלס , שהגותה משמשת עוגן לחוקרים רבים ; ויקטור טרנר וקליפורד גירץ , שמצביעים על מרכזיות הסמלים בהבנת ההתנהגות האנושית . בדרך כלל , המשותף לכולם הוא מה שכבר הוזכר : הקישור בין תופעה חברתית ו / או תרבותית לבין תופעה חברתית ו / או תרבותית אחרת , אשר מסבירה אותה . המחקר ההשוואתי מסייע בתיקוף הנתונים בדבר הקשרים הללו . מבחינה זו , כל תרבות כשרה להשוואה : ההשוואות בודקות אם למציאותן של תופעות חברתיות או תרבותיות מסוימות מתלווה מציאותן או העדרן של תופעות חברתיות ו / או תרבותיות אחרות . שתי מטרות עומדות לפנינו בספר זה . האחת , להציג טיפוס אידיאלי ( type ideal ) של טקסי לידה , ברית מילה ופדיוךהבן בספרות חזי'ל . זהו טיפוס אידיאלי במשמעות שנתן לו מקס ובר . לפי מתודה זו החוקר בונה טיפוס או מודל , שמרכיביו הם מתוך המציאות החברתית . החוקר בורר ומלקט לתוך המודל את המרכיבים אשר לדעתו הם בעלי חשיבות לבעיה הנחקרת . הטיפוס הוא איפוא אידיאה מלאכותית של החוקר , הבנויה על מציאות אך אינה נמצאת בצלמו ובדמותו של הטיפוס במציאות עצמה . הטיפוס האידיאלי משמש בידיו של החוקר כלי מדידה , שאליו הוא משווה את המציאות כדי
|
|