|
|
עמוד:10
ולשאול זו מזו תכונות תרבותיות , תוך שכל תרבות שומרת על הייחוד ההיסטורי שלה גם לאחר שבאה במגע עם תרבויות זרות . לחוקרים רבים בשיטה הדיפוזית הייתה , כמו לקודמיהם בשיטה האבולוציונית , גישה של שפיטה ערכית כלפי תרבויות שאינן מונותיאיס טיות , והם ראו בהן תרבויות פחותות בהשוואה לתרבות היהודית ולתרבות האירופית נוצרית . הדת הישראלית נתפסה כדת היסטורית , רציונלית ומוראלית , בעוד שדתות פוליתיאיסטיות , כמו הכנענית , השומרית , האשורית והבבלית , נתפסו במיתולוגיות אי רציונליות ופחות מוסריות . את המחקר ההיסטורי ערכו תוך השוואה מתמדת עם תרבויות ועם דתות הסביבה , תוך בדיקת האלמנטים שלכאורה עברו מזו לזו . החוקרים לא נתנו דעתם לכך ששאילה של אלמנטים תרבותיים איננה בהכרח אוטומטית , וכי קיימת אפשרות שתכונות תרבותיות יתפתחו במקביל ובאופן עצמאי בתרבויות רחוקות זו מזו , כפתרון לבעיות דומות . תהליך הדיפוזיה של תנועות רוחניות ( וגם של המצאות טכניות ) מוגבל ! הוא מותנה בצורך שיש בהן , בנכונותם של יחידים או של קבוצות לקלוט אותן , וביכולת להתגבר על שמרנות . המחקר האנתרופולוגי המודרני שלאחר מלחמת העולם הראשונה התעלם - בעיקבות עבודותיהם של דירקהיים , מלינובסקי ורדקליף בראון - מהנחות היסוד האבולוציוניות ומן האנאלוגיות הפשטניות שלהן . השיטה המודרנית התמקדה בחקר חברות שלמות כמכלול מתפקד : היא צידדה בישיבה ממושכת בקרב החברה הנחקרת , הכרתה מקרוב והשגת תובנה ביחס למיבנה החברתי שלה וביחס לתיפקודו של מיבנה זה . רק לאחר שלבים אלה אפשר לקבוע אם ניתן להכליל תובנה זו גם על חברה אחרת . ברור שכל חוקר רשאי להשוות תרבויות שהן מאותה סביבה גיאוגרפית , אך אין בשום פנים לדחות בכך השוואה בין תרבויות רחוקות . בדור האחרון פסקה ההתעלמות של האנתרופולוגים מהטקסטים ומהמקורות היהודיים , ויש המבקשים לפרשם במתודות של אמיל דירקהיים וקלוד לוי שטראוס . בולטים ביניהם מרי דאגלס , שעסקה בענייני מאכלים אסורים , תוך השוואה בין תרבויות , ואדמונד ליץ / שעסק במיבנה סיפורי המקרא . בפרשנות אנתרופולוגית לסוגיות שונות של עולם המקרא עסק לאחרונה הווארד איילברג שוורץ , בספרו על ה"פרא" ביהדות . יעקב ניוזנר עוסק בכלים אנתרופולוגיים בתחום הספרות שלאחר המקרא . הוא דן במכלולים תרבותיים שלמים ומגביל עצמו להשוואה של תרבויות שקרובות מבחינה גיאוגרפית . בשנים האחרונות מורגשת פעילות מחקרית רבה של חוקרים המיישמים את המתודות של מדעי החברה להבנת הטקסטים והתרבות של החברה היהודית , החוקר בתחום מדעי החברה בדרך כלל אוסף את נתוניו במתודות של
|
|