|
|
עמוד:12
היכולת להקיף את עצמן במספר רב של קבוצות אינטרסים , כוח ארגוני מרשים ומספר רב של חברים ופעילים , מנהיגות חזקה , ושליטה במשאבים ציבוריים ובתת מערכות חשובות , כמו הביורוקרטיה הממשלתית , ההסתדרות , הסוכנות היהודית , הרשויות המקומיות ועוד . המפלגות היו מעורבות כמעט בכל פעילות פוליטית ושלטונית . הן ייצגו ושילבו אינטרסים מגוונים , גייסו מנהיגים לתפקידים פוליטיים , ועיצבו ויישמו מדיניות ציבורית . הן מילאו ביעילות ובנאמנות את התפקיד הקלאסי של חיבור ותיווך בין החברה לבין השלטון . המערכת המפלגתית בישראל היתה מבוססת על פוליטיקה שבסיסה החברתי איתן , והיציבות שעליה שמרה לאורך שנים נבעה ממספר גורמים . ראשית , עומקם של השסעים הפוליטיים השונים יצר מבנה של מערכת רב מפלגתית קשיחה למדי . שנית , היכולת הארגונית הגבוהה של המפלגות איפשרה להן להשתלט על ה"שוק" האלקטוראלי והפרלמנטרי - תופעה שהבטיחה יציבות פוליטית והיקשתה על כניסת כוחות חדשים לזירה . ושלישית , במשך שנות דור ויותר התנהלו הדו שיח הפוליטי " , שפת הפוליטיקה , " והתחרותיות במישור הבין מפלגתי , בין מפלגת העבודה לגלגוליה השונים לבין שאר המפלגות . במשך השנים חלו שינויים באופיים של הגורמים שהבטיחו יציבות פוליטית ודומיננטיות מפלגתית : ראשית , השסעים הפוליטיים , שנשארו עדיין חזקים ועמוקים , ממוקדים בעיקר במבנה דו גושי ולא במבנה הרב מפלגתי . לדוגמא , הגושים ימין או שמאל , ולא המפלגות הבודדות , הם הדומיננטיים בשסע הלאומי המרכזי - שאלות השלום והביטחון . שנית , המפלגות נחלשו אידיאולוגית וארגונית , שליטתן ב"שוק הפוליטי" דעכה , וכניסת שחקנים חדשים לזירה הפוליטית כבר אינה קשה כבעבר . ושלישית , שפת "הפוליטיקה החדשה" שוב איננה מפלגת העבודה נגד כל השאר , אלא היא ימין נגד שמאל . שקיעת המפלגות שקיעת המפלגות היא תופעה כלל עולמית , וסימנה הבולט ביותר הוא ירידה חריפה בכוחן האלקטוראלי והפרלמנטרי של מפלגות ההמון הגדולות . מפלגות אלה נחלשו ואיבדו בוחרים וחברים בשיעור ניכר . תהליכי האטומיזציה והמודרניזציה שהתרחשו במדינות הדמוקרטיות הביאו להיחלשות הסולידריות החברתית מעמדית , שהיתה בסיס קיומן של מפלגות ההמון . השינויים בריבוד החברתי , טשטוש המעמדות
|
|