|
|
עמוד:7
חסן חליליה מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה דן במאמרו במערך ההגנה החופי של ג'נד פלסטין בתקופה המוסלמית הראשונה בארץ ישראל . מתברר ששליטי התקופה המוסלמית הראשונה היו ערים לחשיבות האסטרטגית של החוף הארץ ישראלי סורי ועורפו היישובי , שכן עם עלייתם של האומאיים לשלטון ומעבר בירתם לדמשק , הוקמו במרחב החופי הארץ ישראלי רבאטים ומחראסים רבים . מטרתם היתה הגנתית גרידא מפני התקפות ימיות ויבשתיות כאחת . לדעת חליליה , שלושה סוגי רבאטים היו קיימים בעולם המוסלמי : הראשון הוא עיירות רבאט , ככינוי לעיירות חופיות בצורות בעלות מעגנים וחילות מצב , השני הוא מצודות רבאט , אשר הוקמו מחוץ לעיירות אך בסמוך אליהן ואופיינו לרוב במתחם מרובע מבוצר שבמרכזו חצר קטורה . בפינות המתחם נקבעו לרוב מגדלים עגולים ומשני צדדיו של שער הכניסה נקבעו מגדלים עגולים למחצה . סביב קירות החצר הוקמו חללי אחסון לנשק ומזון לצד אורוות וחדרי תפילה ; הטיפוס השלישי הוא מגדלי רבאט , שאוישו בחמישה פרשים לפחות . בהקשר זה העיר ארסוף נחשבת לאחת משבע עיירות הרבאט שהגנו על רמלה . מרבית תושביה היו מוסלמים , מהם הוגי דעות מפורסמים ששירתו ברחבי העולם המוסלמי . העדויות מהחפירות הארכיאולוגיות ומכתבי הגניזה מראות כי התושבים והחיילים בעיר התקיימו ממלאכה ותעשייה , לצד חקלאות ומסחר . יעקב לב מהמחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן דן במאמרו על המדינה הפאטמית והחוף של ארץ ישראל וסוריה במאות העשירית והאחת עשרה . המחבר מדגיש את העובדה שכיבוש מצרים בידי הפאטמים בשנת 969 חולל מפנה חשוב במסחר הים תיכוני . הסוחרים , שהגיעו מאמלפי למצרים בעקבות הפאטמים , המשיכו את מערכות המסחר שהתפתחו ביניהם בתוניסיה . במצרים השיגו האמלפים סחורות שמקורן בהודו , אשר הגיעו דרך האוקיינוס ההודי וים סוף . כיבוש הנמלים של החוף הסורי ארץ ישראלי בידי הצלבנים בעשור הראשון והשני של המאה השתים עשרה לא השפיע לרעה על המסחר הים תיכוני הפאטמי , אשר היה מבוסס על סחר עם הודו והפצת הסחורות שמקורן בהודו דרך נמל אלכסנדריה . משה גיל מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב דן במאמרו בהובלה הימית במאה האחת עשרה לאור כתבי הגניזה הקהירית . המחבר עוסק בסוגיות שונות של הובלה ימית , העולות מכתבי הגניזה ומהשוואתם למקורות אחרים בני התקופה לצד נתונים מהמחקר המודרני . בין הסוגיות הנדונות בהרחבה בולטים השיט בנילוס , סוגי האוניות , עונות ההפלגה , התלות ברוחות ימיות ובשימוש במשוטים , נזקי טבע ומעשי איבה , נמלי היעד העיקריים , האוניות ובעליהן , תיעוד המשלוחים , עלויות ההובלה ואחסנת המטענים . מדבריו של גיל עולה כי ההובלה הימית באגן הים התיכון היתה ערה ביותר במשך המאה הנדונה . שרה ארנסון מעמותת אדם וים דנה במאמרה במאבק בין הצלבנים למוסלמים בארץ ישראל בהיבטו הימי , לאמור אוניות הסוחר ואוניות המלחמה שלקחו חלק במאבק , וכן בשיטות המצור הימי במשך התקופה . ארנסון מקדישה חלק ממאמרה לבירור סוגיית תפקודו של החלק הבנוי בים למרגלות המבצר הצלבני בארסוף , שאת זיהויו כנמל היא פוסלת .
|
|