|
|
עמוד:6
מבוא העורכים קובץ זה חב את קיומו לכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב , בד' באדר תשס"א 27 ) בפברואר ( 2001 תחת כותרת דומה — כנס שהיה פרי יוזמתו של שמעון שמיר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב . ההתעניינות הרבה של הציבור בהרצאות שניתנו בכנס הביאה ליוזמה לערוך קובץ מאמרים בנושא . לפיכך פנינו למשתתפי הכנס ולחוקרים אחרים העוסקים בנושא וביקשנו לקבל מהם את מחקריהם . על מנת לאחד את המאמרים השונים לכדי קובץ אחיד ועקבי , עלה הצורך במלאכת עריכה נרחבת , שאת רובה ככולה עשה אורן טל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב . מאמר הפתיחה הוא פרי עטו של ישראל רול מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב , שחפר בארסוף ( היא אפולוניה , תל ארשף ) במשך שלושת העשורים האחרונים . המאמר מציג תמונה עדכנית על המפגש שבין הצלבנים והמוסלמים באפולוניה ארסוף לאור שני סוגי התיעוד המרכזיים ; הממצא הארכיאולוגי — שנתגלה במשך 18 עונות חפירה שהתקיימו באתר משנת 1977 ועד ; 2006 והמקורות הכתובים — תוך התבססות על ההוצאות , הביאורים והתרגומים הביקורתיים העדכניים שלהם ועל המחקרים החדשניים הדנים בהם . להמחשת הממד האנושי של המפגש מוצגים במאמר קורותיו של אביר צלבני "מן השורה" שהיה קשור למצור הצלבני של ארםוף המוסלמית . בהמשך , ולאחר סקירה קצרה על תולדות האתר בעת העתיקה ותיאור רחב יותר של ארסוף בתקופה המוסלמית , מופיע בפרקים העיקריים דיון מקיף על כיבוש ארסוף בידי הצלבנים ועל ארסור בתקופה הצלבנית , לאור המקורות הכתובים ועל פי הממצא הארכיאולוגי . פרק מרכזי במאמר מוקדש למבצר הצלבני , ששרידיו נשתמרו בצורה מרשימה , תוך שימת דגש לא רק על הממד התיאורי של מרכיביו כי אם גם על הבנת תפקידם ומוצאם . לבסוף , דן המאמר בהכנות למצור ובחורבן הממלוכי , בעיקר לאור הממצא הארכיאולוגי , וכמו כן על פי המקורות הכתובים המערביים , ובעזובה שהיתה מנת חלקו של האתר מאז ואילך . חנה טרגן מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב סוקרת במאמרה את התגלגלותו של האתר סידנא עלי למן ייסודו ועד הפיכתו למקום קדוש למוסלמים במאה האחת עשרה . מאמרה משלב שלושה היבטים השזורים זה בזה ופותחים צוהר לתמונת העולם המוסלמי בימי הביניים בארץ ישראל וסוריה ( בלאד אל שאם . ( ההיבט הראשון מתאר את תהליך התגבשותו של אתר סביב קבר של קדוש במסורת המוסלמית בארץ ישראל של ימי הביניים : בחירת או "מציאת" הקדוש , הנסים הנקשרים בשמו , הטקסים הפעילים בו , אופן פרסומו ברבים והקמת מבנה זיכרון ( משהד , מקאם , ( שהוא , למעשה , הביטוי הקונקרטי של אותו תהליך . ההיבט השני מציג את ביברם , השליט הממלוכי הראשון , ופרשת יחסיו עם הקדוש דרך מלחמתו בצלבנים בארסוף , וההיבט השלישי עוסק בבירור מושגים אדריכליים המוזכרים במקורות הרלוונטיים , ובבדיקת ההלימות בין השימוש בטרמינולוגיה האדריכלית במקורות הספרותיים לבין ביטוייה בצורת הבניין שאליו מתייחס המושג .
|
|