|
|
עמוד:11
ב . חומרת חילול השבת בפרהסיא בבסיס הדיון של ספרנו מונחת הקביעה התלמודית : "עבודה זרה ושבת כי הדדי נינהו" ( עירובין סט , ב . ( לכאורה , השוואה זו אינה מובנת . שכן חטא של עבודה זרה מהווה פגיעה ביסוד המהותי של האמונה היהודית : ההכרה באל אחד שהוא הריבון הבלעדי . לעומת זאת , השבת אינה אלא אחת מן המצוות . גם אם היא מצווה חשובה , יש מצוות נוספות החשובות להשתייך למעגל הדתי . כמו כן מודים הכל , שמי שהמיר דתו מרצון וחי כבן דת אחרת , אינו משתייך למעגל הדתי . ההבחנה בין מעמדו האתני של המומר למעמדו הדתי מצויה בצורה בהירה אצל הרמב"ן , שעמדתו מסוכמת על ידי הרב בנימין זאב : כתב הרמב"ן ז"ל בתשובה , דישראל משומד מותר להלוותו ברבית ... וכן אין מחזירין לו אבידה . דרבית ואבירה , באחור , תלינהו רחמנא ; ויהא - לאו אחיך הוא . ואדרבה . מורידין אותו ולא מעלין מן הבור ... ואין להלוותן ולהחיותן כאחיך . אמנם ... בקידושין , ובגיטין , ולטמאות באוהל , ולאיסור אשתו היא כאשת איש גמורה , אלא אם כן יגרשנה בגט כשר . אפילו שחטא - ישראל הוא , ושם קדושתן עליהן ... אולם , קיימת מחלוקת נוקבת ביחס לשאלה , האם ייתכנו מצבים שבהם אדם , השייך ללא ספק למעגל האתני ולא המיר לדת אחרת , מסולק בגין התנהגותו הדתית הסוטה מן המעגל הדתי ? היינו , הייתכן שלמרות היותו חייב בתורה ובמצוות , שאר חברי הקולקטיב אינם רשאים להשתתף עימו בפעילות בעלת אופי דתי , כגון : תפילה במניין , עלייה לתורה , עירובין וזימון לברכת המזון ? האם רשאי אדם זה לבצע עבור חברים אחרים בקולקטיב פעילות ריטואלית כגון שחיטה וכתיבת ספר תורה ? התשובה לשאלה זו הינה מורכבת ביותר ונידונה בספרות ההלכה לדורותיה . סוג הסטייה ההתנהגותית הוא גורם חשוב בניתוח מעמדו של הסוטה במעגלי הקולקטיב . בספר זה נעסוק כסטייה ההתנהגותית של חילול שבת . נבחן את מעמדו של מחלל השבת במעגלי הזהות של הקולקטיב . הסוגיה הספציפית שדרכה נבחן נושא זה היא מעמד יינו של מחלל שבת בפרהסיא . כדי להבהיר את הבחירה שלנו בסוגיה זו בפריזמה לבחינת יחסי זהות וסטייה , נעמוד תחילה על חומרת חילול שבת בפרהסיא , ולאחר מכן נעסוק במשמעות איסור יינם של נוכרים .
|
|