|
עמוד:12
ביקורתם של חכמים : הוא חשב שהם מסכימים לס 7 ג הראיות שהוא מביא , אך מבקשים ראיות טובות יותר . ואילו חכמים התנגדו לעצם דרך הטיעון שמציע ר' אליעזר . הדרמה מגיעה לשיאה בהצטרפותה של בת הקול . מבחינתו של ר' אליעזר זו ההוכחה הנחרצת על מהימנותו האישית . לעומת זאת , מבחינתם של חכמים , הצטרפות בת הקול לדיון היא הגדשת הסאה , וזה הרגע לדחייה מוחלטת של סוג הטיעון שבו מצדד ר' אליעזר . אכן , זו בדיוק תגובתו של ר' יהושע - 'לא בשמים היא . ' היינו , סוג הטיעון שעל המתדיינים להיזקק לו צריך להיות ענייני , ולא מופת המוכיח את נאמנותם האישית . ר' יהושע משתמש בקטע הפסוק - 'לא בשמיים היא , ' בצורה מיוחדת במינה . הפסוק הוא כעין תמצית של תפיסה כוללת על העדר התלות של התורה בנותן התורה . הבנת התורה לא נעשית על ידי חזרה אל ' כוונת המחבר' - המושגת על ידי ניתוח הטקסט עצמו או באמצעות דיבורו הישיר - הבנת התורה נעשית באמצעות תהליכי פירוש המקובלים בבית המדרש האנושי . העימות בין ר' אליעזר וחכמים אינו אפוא , מחלוקת נוספת בין חכמים , והוא נוגע לאושיות ההלכה . גילת , שככל הידוע לי היה החוקר הראשון שעמד על אופיו של עימות זה , מסכמו כך : המחלוקת בתנור של עכנאי היתה שיאה של האבקות ארוכה וממושכת בין ר' אליעזר ( ורבו ) לבין החכמים ובית הנשיא . ההתעצמות ביניהם היתה מיוסדת בדרך כלל על המאבק בין ההלכה הראשונה , הבאה במסורת השמועה , שר' אליעזר ראה בה יסוד ראשון במעלה , לבין ההלכה האחרונה , המתבססת גם על הדיון העיוני והמדרש כיסודות שווי ערך לשמועה , מתוך מגמה להענות לשאלות חיים ובעיות חוק המתעוררות מפעם לפעם ( שם , עמ' . ( 324 העובדה שלפנינו מחלוקת עקרונית ויסודית מוצאת את ביטויה בדרך התגובה הקיצונית של חכמים : אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש , ונמנו עליו וברכהו - ] נידהו ] ( שם . ( האם זו דרכה של תורה , שיש לשלול את הוראותיו של בעל העמדה הדחויה ויש לנדותו ? מהו הבסיס לתגובתם הזועמת של חכמים ? ברור שאם לפנינו מחלוקת רגילה , תגובת חכמים אינה ברורה . אבל אם לפנינו מחלוקת על דרכי הלימוד והטיעון ההלכתיים , תגובתם של חכמים סבירה . חכמים מגלים התנגדות נחרצת לגישה מסורתנית המאיימת על עצם השיח ההלכתי , הן ברמה התיאורטית - לימוד התורה , הן ברמה המעשית - הכרעת ההלכה . עמדה מסורתנית אינה מייחסת את הערך הראוי לגורם המניע את השיח ההלכתי כולו - הטיעון והביקורת הענייניים . בתפיסתה לימוד התורה הוא רק שינון מסורות , ולא ( גם ) עיון ופרשנות אוטונומיים .
|
|