|
|
עמוד:457
השווקים , מקומם של האתרים השונים בין החומות ושמותיהם . מיוחדים למפה זו האתרים המוצגים מחוץ לחומות העיר והעיטור המקורי , בדמות עולי הרגל הנראים הולכים ובאים בתרמיליהם ומקלותיהם — ( pera et bacuium ) סמליו של הצליין . כך נראים צליינים יוצאים את העיר לכיוון נכי צמויל ולכיוון בית לחם ועושים את דרכם חזרה משני האתרים הללו . ממערב לעיר נראים צליינים הנכנסים לעיר דרך שער ציון ואחרים הפוסעים ממזרח בכיוון ביתניה והעושים את דרכם חזרה משם . גם בצפון מזרח העיר מצוירים שני צליינים , ההולכים לכיוון 'כנסיית מרים הקדושה בעמק יהושפט . ' נוסף על ציורם של עולי הרגל בדרכם לאתרים השונים , מסמנים קווקווים דקים את מסלולי ההליכה של עולי הרגל . מ'שער יהושפט המזרחי' ניתן ללכת על פי סימונים אלה לביתניה או לסטות עוד מזרחה וללכת בדרך ליריחו , משם ממשיכים בקו ישר ומגיעים עד לירדן . מ'שער ציון הדרומי' מוביל הסימון דרך הר ציון ומעיין השילוח אל קבר רחל ומשם לבית לחם , שבה כנסייה גדולה ומהודרת ובמרכזה האבוס ( לוקאס ב . ( 20-7 הכינרת , הירדן ומקורותיו וים המלח מופיעים במפה זו ובמפת שטוטגרט בלבד . במפה זו יוצאים מהר הלבנון שני הנהרות , יור ודן , המתמזגים יחדיו ויוצרים את נהר הירדן , הממלא לא פחות מארבעה אגמים : ים הגליל , ים טבריה ואגם גינוסר , כולם שמות נרדפים ב'ברית החדשה' לכינרת ( מתי ד ; 18 יוחנן ו ; 1 לוקאס ה , ( 1 ובנוסף עליהם ים המלח ( במפת שטוטגרט מופיע רק אגם צפוני אחד , הוא ים הגליל . ( בעוד שבמפת שטוטגרט מופיע הירדן בקצה העליון של המפה , מתוארים במפה זו מספר אתרים מעבר לירדן : הר סיני , שזוהה במסורת נוצרית מן המאה הרביעית עם ג'בל מוסא , י נמצא כאן מצדו השני של הירדן , ולצדו הסלע שבו הכה משה . את הסלע הראו לעתים בליוויאס שבעבר הירדן , שם נבע מעיין מים מתוקים אשר זוהה עם מי מריבה * . היתה גם מסורת שהצביעה על הסלע בפארן , שזוהתה עם רפידים , מרחק יום הליכה בערך ממנזר קתרינה הקדושה , על פי דבריו של עולה הרגל מפיאצ'נצה " . מעברו השני של ים המלח מופיע אף הר שעיר ™ . מעברו המערבי של הירדן מופיע הציון — regio penthapolis איזור חמש הערים . שם זה מתייחס לערי הכיכר שהוחרבו באש וגפרית ; המסורת על חורבן 'חמשת הכרכים' , ( Pentapolis ) ולא רק סדום ועמורה ( בראשית יט כד-כט ) או ארבע ערים ( דברים כט כב , ( קדומה למדי כנראה , ואנו מוצאים אותה בספר החיצון חכמת שלמה ( י ו , ( אצל פילון , ( DeAbrahamo 39 ) ובבראשית רבא נא ד " . היא מבוססת כנראה על תיאור מלחמת אברהם בחמשת המלכים בבראשית יד א-יא . המסורת העממית המספרת כי השם ירדן מקורו ב'יור' ( הוא _הבניאסן וב'דך מצויה כבר אצל תיאודוסיוס n ] v _3 _^ m _^^^ . Jordan s . v . , 167 _'nv , _nnDD , _f _1 _DrpV 1 : _nK וראה לעיל , מפת שטוטגרט . על פי עדותה של העולה לרגל _אגרןה , וראה ; וילקינסון , מפתח , עמי s . v . Sinai . Mount , 171 על פי עדותו של תיאודוסיוס , וראה : שם , עמי s . v . Livias , 164 שם , עמי . 87 , 73 עולי הרגל זיהו את הר שעיר הן עם אדום והן עם הר החרמון , בגלל הדמיון בין השמות 'הר שעיר' ו'הר שגירי ( דברים ג דו-ט , ( וראה דברי בורכרד מהר ציון , I'Fis 12 . p . ro ro '' חכמת שלמה ( י ו _< בתרגומו של א' כהנא ; 'היא המליטה את הצדיק באבד הרשעים , בנוסו מפני האש היוקדת על חמש הערים _rro'r , rrm in l ' entapoli ..: pereunlibus impiis \ ibcra \ _il _Jugieniem ( h'scenclen- ... hatx iusmm ; 1 ) בבראשית רבא נא ד נאמר על הפסוק 'ויהפך את הערים האל' ( בראשית יט כהן ; ירי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן : חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד . '
|
|