|
|
עמוד:423
לאחר נפילתה של הממלכה הראשונה בשנת , 1187 כאשר ירושלים פסקה להיות עיר נוצרית . מתוך אחת עשרה המפות העגולות המצויות בידנו , שש משתייכות למאה הי"ב ( לונדון , האג , בריסל , בריסל ב , ' סנט אומר , שטוטגרט , ( ארבע למאות הי"ג-י"ד ( מפת פאריס ושלוש המפות מקופנהאגן , ( ואחת , המכונה מפת פירנצה , אף מאוחרת יותר ושייכת כנראה לסוף המאה הי"ד או תחילת הט"ו . רק שלוש מן המפות , שלושתן מן המאה הי"ב , מצורפות לטקסט העוסק כירושלים הצלבנית ( בריסל , בריסל ב , ' סנט אומר , ( ואילו היתר מופיעות בכתבי יד שונים , ללא כל קשר לטקסטים המופיעים בהם . ייתכן , אם כן , כי בתחילה נהגו לצרף מפות אלה לחיבורים שנגעו למדינה הצלבנית , ואחר כך החלו להעתיק את המפה באופן עצמאי , בלי קשר לטקסט . ניתן לחלק את המפות למספר קבוצות על פי מידת הדמיון שביניהן ; א _< מפות שטוטגרט , בריסל , סנט אומר והאג , ובמיוחד שלוש הראשונות , דומות ביותר זו לזו ושייכות כולן למאה הי"ב . ב _< מפות לונדון ופאריס ן אלו מהוות קבוצה בפני עצמה . בולט הדמיון המושלם כמעט ביניהן , אך ניתן לומר כי הן קרובות ביותר למפות מקבוצה א . ' מפת לונדון היא מן המאה הי"ב ; מפת פאריס מאוחרת יותר ומתוארכת למאות הי"ג-י"ד . ג _< מפת בריסל ב' ומפת פירנצה : קיים קשר איקונוגראפי ברור בין שתי המפות הללו , אך ציוני המקומות במפת בריסל כ' קרובים מאוד לקבוצה א , ' בעוד שבמפת פירנצה מופיעים הרבה שינויים ותוספות . מפת בריסל ב' מתוארכת למאה הי"ב , ומפת פירנצה למאה הי"ד או הט"ו . ד _< שלוש מפות קופנהאגן : שלוש אלה שונות במידה רבה מן המפות בשלוש הקבוצות הקודמות , הן מבחינה איקונוגראפית והן מבחינת האתרים והמסורות המופיעים בהן . שלושתן שייכות למאה הי"ד . על פי חלוקה זו נראה שיש קירבה רבה בין המפות העגולות של המאה הי"ב , בעוד שבמפות שהועתקו מאוחר יותר מוצאים שינויים ועיבודים , הן מן הבחינה האיקונוגראפית והן בבחירת האתרים ואופן ציונם . קבוצת המפות השנייה , מן המאות הי"ד והט"ו , כוללת ארבע מפות השונות לגמרי זו מזו . מעניין כי המפה הראשונה המצויה בידנו המציגה את ירושלים תחת השלטון המוסלמי היא מפתו של מרינו סנודו , המצורפת לספרו ' ) conservathne Liber Secretorum Fidelium crucis super Terrae Sanctae _recuperationc m ספר הסודות של נאמני הצלב על אודות כיבושה מחדש של ארץ הקודש ושמירתה " . ( ' ירושלים זו של מרינו סנודו מוצגת עתה כמטרה לכיבוש מחדש , לחידוש ימיה של הממלכה הצלבנית כקדם . במפתו של מרינו סנודו ובמפות הבאות אחריו ( אחת מהמאה הי"ד ושתיים מן המאה הט"ו ) נעלמים הפאר וההדר שבלטו כל כך במפות המאה הי"ב . הכנסיות הרבות והמפוארות אינן , והעיר שוב אינה מוצגת כעיר מלכותית רבת יופי . ירושלים היא עתה שוב עיר מוסלמית , שעל צריחיה מתנוסס חצי סהר ובפאתיה נער מחלל הרוכב על גמל ; חשיבותה של העיר לנוצרים נעוצה במסורתה ובעברה . לפיכך מרובות במפות הללו המסורות הנוצריות והמקראיות , אך " ראה : מרינו סנודו ; הפרסום הראשון של המפה בצבעים — במהדורת הצילום , ירושלים . 1972
|
|