כתובות מונומנטאליות

עמוד:374

כתובות מונומנטאליות מרובות היו הכתובות המונומנטאליות של התקופה הצלבנית בירושלים , אף אם זו לא ארכה יותר משלושה עד ארבעה דורות ; 1187-1099 ) ושוב . ( 1244-1229 מטבע הדברים , הצלבנים עיטרו מכנים ואתרים הקשורים בדתם או במוסדות שלטון . לא היה בכך עניין של קישוט גרידא , אלא הכרזה על ניצחון הנצרות על היריב המוסלמי , הצהרה שהיא היא מעתה השליטה בעיר ובמדינה . אתרים מסוימים זכר על פי טבעם לייפוי וקישוט יותר מאחרים . בראש ובראשונה — כנסיית הקבר , על מבניה ואתריה , עוטרה ככתובות מונומנטאליות , בחלקן בציור , בחלקן מעשי פסיפס ובחלקן בחקיקה על אבן . לפעמים נוצר כאן צירוף מיוחד של איקונין , השייך בעיקרו לאמנות הביזאנטית 1 החיבור החשוב והשלם ביותר בתחום זה הוא Sabino ; : _^ _nV ) annotazioni , Jerusalem 1974 Terrae Sanclae ( 1099-1290 ) , Testo , traduzione e de Sandoli , Corpus _Inscriptionum Crucesignatorum סנדולי , ( ושם גם הפניות לביבליוגראפיה הקודמת . במקרים מסוימים העתיק המחבר מהפרסום הראשון , בלי לשים לב להצעות קריאה והסברים אחרים ( כך , למשל , בכתובת עכו , מסי ( 406 ו או שהביא תוכניות מיושנות , כמו זו של מבצר כוכב הירדן ( עמ' . ( 209 אולם בסך הכל זהו חיבור מונומנטאלי , המשרת נאמנה את המחקר . עיקר עניינו של החוקר הפראנציסקאני היה בצד הפליאוגראפי של הכתובות ובכך תרם תרומה מקורית למחקר . נציין שמות חוקרים ומחקריהם שקדמו לו : . Croise ' s . Paris 1928 London 1873 ; C . Enlart , Les Monuments cles Archaeological Researches in Palestine , [ - [[ . Sainte , Paris I 860 : Ch . Clermont-Ganneau , M . de Vogiie ' , Les e ' glises de la 9 . 1 , 3 ומן הדין להזכיר את החוקר הראשון החשוב אשר רשם כתובות _ופיענחן כפי שאלו עדיין נשתמרו בזמנו : . Ehicidalio Tcrrae Sanclae . 1626 Francesco Quaresmius , כתובות רבות נרשמו על ידי הארכיאולוגים והחופרים באתרי החפירות השונים . אלה ( עד שנת ( 1974 נרשמו על ידי דה סנדולי . חשובים גם הרישומים של א' הורן ( ראה הערה 3 להלן . ( כרק _שלישה-עשר האפיגראפיה הצלבנית בירושלים יהושע פראוור בסקירה שלהלן ניזקק , ראשית . לאפיגראפיה מונומנטאלית , כלומר , לכתובות החקוקות באבן או בשיש מן התקופה הצלבנית , המצויות בירושלים . משאר מכלול היצירות ככתב שנוצרו והיו בשימוש בירושלים , נדון בסעיף השני בכתובות על חותמות , השייכות לתחום המחקר הסיגילוגראפי . לא נתייחס כאן לכתבי יד למיניהם , לרבות כתבי יד מאוירים , פרי הסדנאות ( Scriptoria ) של מוסדות הכנסייה — תחום הנכלל בחלקו במסגרת המחקר הפליאוגראפי ובחלקו בחקר האמנות — ואף לא בכתובות על מטבעות , הנידונות כפרק נפרד בכרך זה ,

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר