|
|
עמוד:361
קיומם של ארבעה מקשתים לפחות עוד לפני המאה הי " . ' יחידות ארכיטקטוניות אלה מצטיינות לרוב במסגרת הנתמכת על ידי שתי אומנות בקצוות , וביניהן עמודים , שעליהם נישאות הקשתות . עמודים אלה הם לרוב בשימוש משני ( איור , ( 7 והקשתות מרביתן מחודדות . חשיבות מיוחדת לתולדות ההתפתחות העירונית בימי הביניים בכלל , ושל ירושלים בפרט , נודעת לאדריכלות השימושית או הציבורית בתקופה האיובית . לתחום זה יש לשייך את המבנים שהוקמו מטעם הרשויות לטובת הציבור , שבחלקם אף השתמרו . מן הראוי אולי לציין , בראש ובראשונה , את הבנייה שנועדה להבטיח את תנועת הציבור לעבר הר הבית , באמצעות הקמתם של שערים , שיפוצם או חידושם של אלה הקיימים , וכן הדאגה למצבם של הפתחים השונים . ראשון מבין השערים הללו הוא שער השלשלת . שער זה , בקצהו של רחוב השלשלת דהיום , מוליך לעבר הר הבית . ייחודו בכך שהוא שער כפול , במתכונת השערים הקדומים של הר הבית — דהיינו , שער הרחמים והשער הכפול — ובזה ששמר במידה רבה על מתכונתו לפחות מאז התקופה הצלבנית , ואולי אף כבר למן התקופה הפאטמית . על שיפוצו בתקופה האיובית ידוע מכתובת הקבועה בו , משנת 600 להג'רה . ( 1203 = ) בולטת בשער זה במיוחד מציאותם של שברי פיסול צלבני , משובצים בפינות התליים של כיפת השער ( איור . ( 8 מכאן שאפשר לייחס את השער במצבו הנוכחי לתקופה הבתר צלבנית . מספר שערים המובילים למיתחם הר הבית , בעיקר בצלע המערבית ואולי אף _בצפונית , שוקמו ושופצו בתקופה האיובית , כגון באב אלעתם ובאב חטה . היבט שונה לחלוטין של יוזמת השלטונות למען הציבור הם מבנים הכרוכים בצורה זו או אחרת באספקת המים . קרוב לוודאי שתנאי האקלים היו גורם מדרבן בריבוי כריכות המים ובדאגה לאספקת ואן ברכם . הר הבית , עמי . 73 איור . 7 המקשת הדרומי מזרחי של הר הבית באדיבות רשות העתיקות והמוזיאונים
|
|