ג

עמוד:293

בשנות השמונים של המאה ; משהו ממנה דבק גם בנוסע הספרדי אבן ג'ביר , ( 1185 ) המשתמש לגבי ירושלים , שבה ביקר , בנוסחה : 'לוואי ואללה הכל יכול , יחזירנה לשלטון האסלאם ויטהרנה מן הכופרים ' . ' משנכבשה מוצול ( 1186 ) הפכה ירושלים ליעד מיידי . ואכן , התעמולה ביקשה להכין את הלבבות למאורע הגדול . כך , למשל , באיגרת של עמאד אלדין מסוף השנה ההיא . 'חרבות הג'האד רוטטות משמחה בנדניהן : פרשי אללה נכונים לתקוף . כיפת הסלע שמחה למשמע הבשורה כי הקראן , שגורש ממנה , עתיד לשוב . ' ' נחרץ עוד יותר הוא הטון כאיגרות שלאחר הניצחון על הצלבנים בקרני חטין : ( 1187 ) 'עוד מעט קט נצעד לעבר ירושלים ... יותר מדי זמן אפף ליל הכפירה עיר זו ! הנה שחר התשועה מפציע עליה . ' לשון דומה נקוטה באיגרות המבשרות את כיבוש עכו ואשקלון במשך אותו קיץ . '' כדי להטעים את אופיו המיוחד של כיבוש עיר הקודש הזמין הסלטאן חכמי דת סוריים ומצריים להשתתף בר ! ואכן , הללו נהרו למחנהו בשלהי הקיץ — עדות להד שעורר מאורע צפוי זה . ' כפי שניתן היה לשער , ההדגש על ירושלים מגיע לשיאו עם הכיבוש המוסלמי 2 ) באוקטובר . ( 1187 כשבעים איגרות בשורה שוגרו לכל קצווי הממלכה האיובית ולעולם האסלאם ; כתריסר שירים , לכל הפחות , ושתי דרשות הוקדשו לה . כמות זו עולה על כל מה שנכתב על כל אירוע אחר במסע הכיבושים ( לרבות קרב חטין , שהיה מכריע הרבה יותר מבחינה צבאית . ( כל ערי הממלכה קושטו כביום חג ומושליהן דאגו להביא את הידיעה לנתינים בטקסים פומביים . אין ספק שהסלטאן ביקש למצות עד תום את היוקרה שניתן היה להפיק מהישגו זה . הדבר המייחד את התעמולה שתכפה לכיבוש אינו העשרה נושאית כלשהי , אלא הנימה החגיגית , שמימית משהו , השולטת בה ואשר נועדה מן הסתם להטעים את אופיה ההיסטורי של שעה זו . במובן מה דומה שהוענקה לה עטרת קדושה . הכיבוש התרחש ביום השנה לעליית מחמד השמיימה מעיר הקודש ( יום אלאסךא ואלמעראג ( ' ומלאכי עליון נכחו ברגעי כניסת _הסלטאן לעיר '" . האסלאם כולו מוצג כשמח על הכיבוש — 'הכעבה עולצת על שחרור אחיה , אלאקצא' — שכן 'אמונתנו , שגורשה ממשכנה , שבה היום לצור מחצבתה . ' כיבוש עיר מעין זו הוא פיסגת התהילה . 'לולא הייתם נבחרי האל לא היה מייעד לכם , ולכם בלבד , את מלאכת המצווה הזו שאין משלה , ' דרש הדרשן מחיי אלדין בפני לוחמי הסלטאן בירושלים . גדולה עוד יותר תהילתו של צלאח _אלדין עצמו , שהוסיף לתאריו הרשמיים את התארים 'משחרר ירושלים' ו'משרת ירושלים . ' 'אין לך בן תמותה , ' אמרו התועמלנים , ' שהיה ראוי יותר ממך לירושלים ... שכן נתייחדת בטהרתך ובקדושתך " . ' על רישומו של הכיבוש בתודעת האסלאם ניתן ללמוד משיפעת איגרות האיחולים ששיגרו שליטים מוסלמיים לצלאח אלדין , ועוד יותר מהאגדות שנטוו סביב המאורע ( וחלקן — בסמוך לו . _< אחת מאגדות אלו מספרת כי 'האצטגנינים בישרו לסלטאן כי כוכב מזלו יביאו לכיבוש ירושלים , אך " שם , ב , ; 104 , 45 אבן ג'ביר , רחלה , קאהיר , 1908 עמי ; 292 אלהרוי , עמי . 32 יי אבו שאמה , כ , עמ' r , . 35 שם , ב , עמ' . 91 , 87 , 85 " בהא אלדין , עמי . 64 וראה גם הקריאה הפומבית של ספר שבחי ירושלים של אלואסטי , שנערכה בדמשק כמה שבועות לפני הכיבוש ( _ואסטי , פצאאל [ לעיל , הע' , [ 25 עמי . ( 3 "י אבן _אלאתייר , יא , עמ' ; 206 סיר אלאבאא אלכטארקה , כת"י פאריס , 302 עמ' . 262 'יי אבו שאמה , ב , עמ' 1 105 , 101 , 99 . 91 קלקשנדי . ו , עמי " . 500 אבו שאמה , ב , עמ' ; 111-110 , 101 , 98 קלקשנדי , ו , עמ' rcea , vol . 9 , no . 3464 ; vol . 10 , no . 3916 ; 497

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא