|
|
עמוד:284
[ תהלים עג יז " 14 ;[ ראמרו מקדשי ולא מקרש , לפי שהתשובה על הכונה הנוכרת שם היא במקדש העליון וכן רצה באמרו ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו [ שם קככ ג , [ וכבר הקדים לו שמחתי באומרים לי בית יי' נלך [ שם , שם א , [ רצה בו שהיה שמח במוצאו כחות נפשו נמשכים אל השכל ואמרו לו בית יי' נלך , ואמר עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים [ שם , שם ב ] והוסיף וביאר הכונה ירושלים הבנויה כעיר שחוברה וגו' להודיע שהבונה היא בשתיהן לא בירושלם של מטה לבדה , רק בירושלם של מעלה , שהיא בנויה ועומדת ג"כ כירושלם העיר שחוברה והורכבה למצוא הכוונה כאותה של מעלה ואליה היה החבור ההוא ובשתיהן יחדיו עומדות רגלינו . כוחות הנפש הנמשכים אל השכל — והכוונה כנראה לשכל הפועל — רמוזים בפסוקים שבתהלים . אמנם , הפשט איננו נדחה בהכרח ; ייתכן כי רגלינו עומדות כירושלים המוחשית , אך המשמעות האמיתית של הכתוב עוסקת בירושלים שבשמיים , שאליה אנו צריכים להתחבר . וכן מפרש אנטולי את מהותה של ירושלים "" -. 'ומי שעיניו פקוחות יראה וידע כי אין שם ירושלים מחוברת מעצים ואבנים ולא משאר המורכבים אבל היא פשוטה עשויה מכבוד " השם אשר שם כסאות הצדיקים . ' כהמשך הדרשה ההיא מתאר אנטולי את הקשר בין האל והאדם בירושלים של מעלה , שכנראה אינה אלא השכל הפועל.- י ולפי שהתכלית בה להיות האדם מבני עליה והוא שיתנו לו מהלכים כין העומדים [ על פי זכריה ג ז , [ והם המלאכים שיחס משכנם ועמידתם בשמים לפי שהמשילם השם בם והם עליהם _(!> לפיכך נאמר שירושלם אחת למעלה והיא הנקראת גם כן בית יי' וחצרות יי' ומרום קודשו ושאר שמות חביבים . והבא אל ירושלם כפי הכונה יבא השם וישרה שכינתו שם כמו שאמרו [ סוכה נג ע"א ] אם אתה תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך , שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ... [ שמות כ כא _, [ ורצונם באמרם אם אתה תבוא אל ביתי , כלומר שתשים כונתך בו ותבא בעצמך ר"ל שתבא צורתך אל ביתי מיד אבא אל ביתך שבנית למעלה . ירושלים 'כפי הכונה' היא הבית שאליו צריכה להגיע צורתו של האדם , והכוונה בלי ספק לנפשו ; משמגיעה הנפש לשכל הפועל , הוא מקבל את השפע המושפע שם מן האל עצמו . ייתכן כי בדומה לכינוי ירושלים שבשמים , המוסב על השכל הפועל , ירושלים של מטה היא כינוי לנפש האדם ; לדעת אנטולי "" , משמעות הביטוי 'בנות ירושלים' שבשיר השירים היא 'כחות הנפש , ' ומכאן שירושלים עצמה היא הנפש . המובא כאן כפירוש נוצרי , קשור כנראה לפירוש המופיע אצל איזידור מסביליה , הכותב ( במאה הז Nam Hiemsalem " pads visio" _intcrprciiiiur ? : ( ' ; מובא אצל פראוור _, ירושלים , עמ' 267 הערה ; 60 וראה עוד שם , עמ' 271 על הקשר בין ציון וירושלים ובין specula או contcmpiatio אצל רבנוס מאורוס ( בישוף מיינץ , במאה הט n . < ' מלמד התלמידים , דף קעא ע"ב-קעב ע"א . 1 ( 15 שם , דף קעא ע"א . 6 | ו < השווה לעיל , הערה , 103 על תיאורה של ירושלים אצל הנוצרים : 'והבנתם בו על הכבוד הנמצא לצדיקים . ' l () 7 מלמד התלמידים , דף קעא ע"ב . '"* מלמד התלמידים , דף קעכ ע"א . השווה גם לדבריו של ר' משה אבן תיכון בפירושו לשיר השירים , ליק , 1874 , עמי 12 ודף יא ע"ב . מן הראוי להדגיש כי הן אנטולי והן משה אבן תיכון מדברים גם על ירושלים של מטה הארצית , היא עיר הקודש , בנוסף על הבנתם אותה כאלגוריה לשכל האדם או נפשו .
|
|