|
|
עמוד:278
והיא מתכסה בתהליך הירידה . משום כך תופס שם מסוים דווקא על הדברים בפנימיותם ופחות בכיסוןם , עמדה הסותרת את תפיסת השמות המשותפים של הרמב"ם . י' משום כך ירושלים היא כיסא , דהיינו , כיסוי לשם בן ד' אותיות , המתכסה בשם בן ע"ב העולה במספר אותיות ל . 216 מכאן שדיוננו לעיל על 'בונה ירושלים יהוה' חוזר בצורה אחרת בביטוי 'ירושלים כסא יהוה , ' או בביטוי ירושלים ' נושא אמתתר . השם 'ירושלים' הוא מלבוש המכסה על פנימיותו , שהוא השם המפורש , ומשום כך שוכנת השכינה בירושלים והיא נקראת בשם יהוה . ננסה עתה להבין כיצד שוכנת השכינה בירושלים , לפי הבנתם של המקובלים המשתמשים בגימטריאות . מורו של ר' יוסף גיקטילה בחכמת הקבלה היה ר' אברהם אבולעפיה ™ , ודומה כי דעותיו של מחבר זה בעניין 'ירושלים' השתמרו בכתבי יד . באחד מהם נאמר " .- עוד יש טעם בנגלה למה קרא לירושלים ירושלם חסר יו"ד , לפי שמלת ירושלים היא מלה מורכבת , כי מתחילה קרא שם הצדיק לירושלים שלם כש"ה מלכי צדק מלך שלם [ בראשית יד יח , [ ואח"כ בא אברה' וקרא שם ירושלם יראה כש"ה בהר ה' יראה [ שם כד יד . [ והנה בשביל כבוד שני הצדיקים האלו שלא לבטל דברי אחד מהם היה מצטרף אותם השני שמות יחד כי ירו הוא בגימ' יראה ושלם הרי ירושלם לקיים רצון שניהם . מפי ר' אברהם בר שמואל טעם יפה בנגלה . סביר מאוד להניח כי 'ר' אברהם בר שמואל' הנזכר כאן איננו אלא אברהם אבולעפיה , ששם אביו היה שמואל . תוכן דבריו אמנם הוא על דרך הנגלה , ובכמה מקורות מדרשיים נמצא עיקר הדרוש בשינויים קטנים "" . אולם נקודת המוצא של הדרשה איננה במדרשים הדורשים בשאלה , מדוע נכתבה התיבה ירושלם בלא יו"ד . דומה כי נקודת מוצא זו משמשת התחלה לדרוש המצוי בכתב יד אחר , הפעם בעילום שם , אך התואם את דעותיו של אבולעפיה : י" ראה : וידה , שני פרקים , עמי . 657 ראה : בבא בתרא , עה ע"ב , ועוד . על הקשרים בין שני המקובלים ראה : גוטליב , מחקרים , עמ י . 104-102 כ"י קימברידג' , Add . 377 , 3 דף 117 ב . ראה : בראשית רבה נו י , מהדי תיאודור אלבק , עמ' , 608 והערות שם . כ"י קימברידג' , Add . 377 , 3 דף 117 ב118- א ; כ"י ואטיקן , 103 דף 62 א ; כ"י ירושלים , 8 ° 1303 דף 53 א-ב . הימצאותו של הדיון בכ"י קימברידג / שם נמצא גם הדיון על דרך הנגלה בשם רי אברהם בן שמואל , היא ערובה לשייכות המאמר הנדפס כאן לאבולעפיה . גם בכ"י ירושלים יש ק טעים אחדים שנכתבו על ידי אבולעפיה ותלמידיו . כמו כן השווה לנאמר בספר חיי העולם הבא של אכולעפיה , כ"י ירושלים , 8 ° 334 ד ף 40 ב : 'יי ופירושו הוא עשירית כסוד י' מרושלים (!; והשורש _ריו שלים והנה יי בחשבון מרובע שכינה . ' הרי שגם בחיבור אותנטי של אכולעפיה מתפרשת יו"ד מתוך ירושלים כרמז לשכינה , באותה שיטה הנמצאת במאמר שנביא בהמשך . וראה גם באגרת וזאת ליהודה , ששלח אכולעפיה לו ' יהודה שלמון מברצלונה : 'נרים דגל ירושלים כשם השם ונקבץ הגליות תדחי ישראל יכנס השם למען שמו שכן כתיב לא למענכם אני עושה כי אם למען שמי [ יחזקאל לו כב , בשינויים , [ והנה סוד שלם רמז אל חסרון השכינה מעירינו ומתוכינו . ומציאותה הכוללת יי ספירות יחד : אל שובה לשכון בתוכינו ובארצינו ובביתינו וכבית מקדשינו . ודע כשתכלל שפע עשר ספירות בחשבון מרובע מן אחד עד עשרה יעלו שכינה' ( נדפס על ידי א' ילינק , גנזי חכמת הקבלה , ליפציג תרי"ג , עמי . ( 23 עשר ספירות כאן הן עשרה מספרים מאחת ועד עשר , _שריבועיהם עולים לסכום = 385 שכינה . וראה הערה 85 לקמן . רמז לקשר בין ירושלים ושם המפורש , כנראה בהשפעת האיגרת הנזכרת של אכולעפיה , מופיע כפירושו של רי ראובן צרפתי לספר מערכת האלהות , מנטוכה שי"ח , דף עג ע"א . בכ"י ניו יורק , בהמ"ל , i . utzki 981 דף 76 א-ב , יש קטע אחר על ירושלים , שמקורו כנראה באחד מחיבוריו של אבולעפיה .
|
|