|
|
עמוד:268
לא אבוא בעיר [ הושע יא ט ] — לא אזדווג . וכן הוא אומר , וישבה _ירושלם לבטח [ זכריה יד יא . [ כבר ידעת על ירושלם וציון הם הם הדברים . ואמר על ירושלם , מלאתי משפט צדק ילין בה [ ישעיה א כא ;[ ואמר על הר ציון , מעם יל צבאות השוכן בהר ציון [ שם ח יח . [ וה שכתבנו ואומר ימלוך יי' לעולם [ תהלים קמו י , [ ברוך יי' מציון שוכן ירושלם [ שם קלה כא , [ ויהיה פי' ירושלם הבנויה זו שלמטה , כעיר שחוברה לה אותה של מעלה . הגדרת היחסים בין ציון וירושלים כזיווג מופיעה גם במאמר , המצוי בביאורו של ר' מנחם רקנטי ( מקובל איטלקי , ראשית המאה הי"ד ) לתורה . נראה שמאמר זה הוא מסירה נאמנה , או לפחות המשך , של דרך מחשבתו של ר' עזרא " * . ואלו דבריו של רקנטי : על הזיווג הטהור הזה " רמז הכתוב בדברי הימים ; וירחמיאל נשא אשה אחרת ושמה עטרה והבן זה מאד . ונק' עט' = ] ונקראה עטרה ] שבה מעטרת כל המעלות אשר לפניה וכלולה מכלם . ועל כן עשה שלמה המלך שש מעלות לכסא , הכלל הוא לחברם יחד ולא לקצץ ביניהם כמה דאת אמר ורוח אחד לכל [ קהלת ג יט . [ וכתיב : עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש [ ישעיה נב א . [ וכשתתבונן כפסוק זה תמצא יחוד ציון וירושלים , רוצה לומר מדת הרחמים במדת הדין וייחוד ירושלים של מעלה בתפארת ישראל . ההקבלה בין דעתו של רקנטי — כי ירושלים וציון הם כנגד מידת הדין ומידת הרחמים — לבין דעתו של ר' עזרא בנושא זה ברורה . רקנטי , בדומה לפירושו של ר' עזרא על מסכת מגילה , מגדיר את היחס בין ציון וירושלים במונח 'יחוד , ' וסביר להניח כי 'הזיווג הטהור' שנזכר בתחילת דברי רקנטי הוא בעל משמעות בהקשר הנזכר . נמצאנו למדים כי אצל ר' עזרא מגירתה אפשר למצוא , כנראה לראשונה בקבלה בצורה ברורה , הבחנה ברורה בין ציון וירושלים ; הן חדלו להיות מלים נרדפות , והפכו לסמלים של הכוח הזכרי מול הכוח הנקבי שבתוך האלוהות . זיהויה של ירושלים עם ישות נקבית איננה חידוש קבלי , והוא קשור למסורות הקדומות שהזכרנו לעיל , או אחרות מקבילות להן שאבדו . אולם תפיסת ציון כסמל זכרי מובהק אין לה , ככל הידוע לי , על מה שתסמוך כמקורות הקדומים — יהודיים ולא יהודיים — ולפנינו כנראה חידוש מבית מדרשם של מקובלי פרובאנס או גירתה . אופיה הזכרי המובהק של ציון חוזר גם במקומות אחרים בכתבי ר' עזרא , גם אם היסוד המיני איננו מובלט . מלבד זיהויה עם ספירת חסד , שעליו דנו לעיל , מזוהה ציון גם עם ספירת יסוד , שהיא ספירה זכרית מובהקת . בפרשו את המאמר התלמודי 'מציון נברא העולם " , ' כותב ר' עזרא . 'כי היא הנקודה האמצעית והוא כנגד הקו האמצעי והוא התחלת שני הפולמוסי של דברי ר' יוחנן ראה קימלמן ( לעיל , הערה , ( 1 עמ' . 587-586 וראה גם : פדיה , פגם ותיקון , פרק ג , פיסקה ב , ביתר הרחבה . IK רקנטי העתיק לרוב את דבריו של ר' עזרא . כמה שורות לאחר הדברים שנביא בהמשך העתיק רקנטי את פירושו של ר' עזרא על המאמר שהבאנו לעיל ממסכת נידה , ראה לעיל , הערה 19 . 16 ביאור התורה , דף יא ע"ד . לדיון זה רומז רקנטי שם , דף פב ע"ב . , של תלמידי חכמים כערבי שבתות ; נושא זה נידון לפני המובאה הנידונה כאן על ידי רקנטי . ! על פי דברי הימים א ב כו . 1 יומא נד ע"ב . על האופי הנקבי של 'ציון' במקורות המקראיים ראה עתה ; Journalof Religion , LXVII ( 1987 ) , pp . 164-182 zion as Speaker in Biblical Poems of Suffering ' , "Female impersonator" : The image of Daughter Barbara B . Kaiser , 'Poet as
|
|